שולחן ערוך יורה דעה קסג ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

הרי שהיה לו חטים ועשה הלואתו עליו ובא אחר זמן ואמר ליה תן לי חטים שאני רוצה למכרם וליקח בדמיהם יין א"ל צא ועשה אותם עלי יין כשער שבשוק עתה אם יש לו יין הרי זה מותר ואם לאו אסור (ר"ן ונ"י):

מפרשים

ט"ז

ואם לאו אסור. כתב ב"י בשם נימוקי יוסף הא דאסור באין לו יין היינו דוקא כיון שמתחילה נקנו לו החטין מחמת הלואה משום הכי בעינן בכל מה שיקח ממנו אח"כ שיש לו דוקא אבל אם מתחילה נתן לו מעות על החטין מותר אח"כ לפסוק על היין אפי' אין לו יין כיון שיצא השער והיינו במעמידו על החטין ואומר בעד אלו החטין אתן לך יין דפירות בפירות הוא אבל אם אין מעמידו על החטין אלא עושה את החטין בהלואה עליו ואח"כ רוצה ליתן בעד ההלואה יין בעינן דוקא יש לו יין ואפי' לא עשה אותם בהלואה אלא אומר כך וכך חטים יש לך בידי עולים כך וכך מעות אתן לך יין בעדם בעינן נמי יש לו יין כיון שהזכיר סכום מעות בעדם אלא שרבינו ירוחם כתב בזה להקל כיון דלא נעשה בהלואה עליו אף שאין זה לשון ב"י כך היא כוונתו ולקמן סי' קע"ה כתב רמ"א להחמיר בזה. עוד העלה ב"י ע"פ הלכות גדולות דלוין על שער שבשוק דהיינו דוקא סאה בסאה אבל לא שילויהו מעות ולהתנות עמו אם לא תשלם לי עד זמן פלוני חייב אתה ליתן לי פירות כשער של עכשיו זה אסור כיון דמחמת הלואה קאתי ורש"י פירש אפי' מעות לוין על שער שבשוק וקיימא לן כה"ג ע"כ. ונראה הטעם דכיון דעד אותו זמן ה"ל שם הלואה עליו מאימתי מתחיל הפסיקה על הפירות באותו זמן ובאותו זמן אינו נותן לו מעות ונ"ל דוקא בענין זה הוא דאסור דבבירור יש כאן הלואה תחילה אבל אם אומר הריני נותן לך מעות על פירות שתתן לי כל השנה כשער של עכשיו אלא שאני נותן לך ברירה אם תרצה תוכל ליתן לי מעותי עד זמן פלוני דשרי כיון שזכר בשעת נתינת המעות גם הפסיקה על הפירות אלא שעושה לו טובה באם ירצה לחזור ממקח שיוכל לחזור דכן מצינו לקמן ריש סי' קע"ד בח"מ בסי' ר"ז לענין רבית דמהני תנאי כזה ואע"ג דשם בח"מ סי' ר"ז לא מהני רק כשהמכירה תחילה סתם כמוזכר שם סעיף ז' שאני התם דלוקח אוכל פירות מיד ויש בזה אבק רבית על כן צריך שיהיה התנאי לאח"כ משא"כ כאן בפרט דרש"י מתיר בכל ענין להלוות אפי' מעות דיש לסמוך להתיר בכהאי גוונא אם מזכיר הפסיקה על הפירות אע"ג דנתן לו בשעת פסיקה את הברירה כן נראה לע"ד:

באר היטב

(ג) מותר: כתב הט"ז נ"ל אם אומר הריני נותן לך מעות על פירות שתתן לי כל השנה כשער של עכשיו אלא שאני נותן לך ברירה אם תרצה תוכל ליתן לי מעותי עד זמן פלוני דשרי כיון שזכר בשעת נתינת המעות גם הפסיקה על הפירות אלא שעושה לו טובה באם ירצה לחזור ממקח שיוכל לחזור וכן מצינו לקמן ריש סימן קע"ד ובחושן משפט סי' ר"ז לענין רבית דמהני תנאי כזה ואע"ג דשם בחושן משפט לא מהני רק כשהמכירה תחלה סתם כמ"ש שם ס"ז שאני התם דלוקח אוכל פירות מיד ויש בזה אבק רבית ע"כ צריך שיהיה התנאי לאח"כ משא"כ כאן עכ"ל.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש