שולחן ערוך יורה דעה קמא ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

המוצא שברי צלמים מושלכים או בתוך שברי נחושת או אפילו שברי אלילים עצמן מותרים אבל מצא תבנית יד או רגל והוא עומד על בסיסו אסור:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ז) המוצא שברי צלמים. פירוש שאינו ידוע שנעבדו או אפילו שברי אלילים עצמן שנעבדו כשהיו שלימים מותרים (ועיין בס"ק א') דאע"ג דקי"ל אליל שנשתברה מאליה אסור' כדלקמן סימן קמ"ו מ"מ הכא לנשברה מאליה לא חיישינן דעובד כוכבים מינטר לה שפיר הלכך אמרינן מסתמא העובד כוכבים שברה ובטלה בידים אבל במצא תבנית יד או רגל והוא עומד על בסיסו פי' כנו שיש להם בית מושב רחב שיושבין עליו לבדם שאינה נראית כשברים אלא נראית שכך הם נעשים מתחלה אסורים דחיישינן שמא נעבדו זהו דעת המחבר כהרי"ף והרא"ש והטור אבל באמת דברי הרמב"ם נראין עיקר בש"ס דכל שברי אלילים אסורים אפילו אינם עומדים על בסיסם דחיישינן שמא לא בטלום העובדי כוכבי' אבל שברי צלמים מותרים דאיכא ספק ספיקא ספק נעבדו או לא ואת"ל נעבדו שמא בטלום העובדי כוכבים (ודין צלמים עצמם עיין בס"ק א') וכן דעת התוס' והר"ן ותימה על המחבר שהוא עצמו העתיק בסי' קמ"ו סעיף י"א לשון הרמב"ם לפיכך המוצא שברי אלילים הרי אלו אסורים בהנאה שמא לא בטלום העובדי כוכבים עכ"ל וכאן כתב דאפי' מוצא שברי אלילים מותרים וכן יש לתמוה על העט"ז וצ"ע:


ט"ז

אפילו שברי אלילים. ופירש רש"י הכי אמר שמואל בגמ' שנעבדו וכיון שנשברה אין עובדין אותה:

עומד על בסיסו. פי' שיש לה בית מושב רחב שאז אינם נראים כשברים אלא כך נעשו מתחילה ולא היה שם רק אבר זה לבד ואין כאן ביטול משמע כאן דכשעבדוה בשעה שהיתה שלימה ונשבר ממנה הוי ביטול וקשה דהא בסוף סימן קמ"ו פסק הטור דעבודת כוכבים שנשתברה מאיליה אסורה וא"כ ניחוש כאן שמא מאליה נשבר זה ממנה ואמאי מותר למוצאה באין עומד על בסיסו הא ספיקא דאורייתא ונראה דיש לומר כיון ששם כתב הטור דאין האיסור אלא בהדיוט יכול להחזירה וכאן שנשתבר ונאבד הרי אין הדיוט יכול להחזירה אח"כ ראיתי ברש"י סוף פרק כל הצלמים שהקשה כן ותירץ דנשתברה מאליה לא שכיחא ואזלינן בתר רובא דעובד כוכבים שברה והטור כתב בשם הרמב"ם דאסור אפילו באין עומד על בסיסו והקשה הטור עליו דהא אוקמיה בגמרא אליביה דשמואל דוקא בעומד על בסיסו ותירץ ב"י דרמב"ם ס"ל דשמואל סבר גם בעבודת כוכבים שנשתברה מאליה דמותר ומ"ה הוצרך לכך אבל לדידן דאסור אסור בשברי אליל דודאי נעבד ולא מהני הביטול ויפה תירץ שכ"כ התוס' ג"כ שם דשמואל כר"ל ס"ל דמותר בנשבר מאליו. ומו"ח ז"ל חלק עליו ותירץ דרמב"ם מחלק בין צלמים לאליל דבצלמים בעינן דוקא בסיסו אבל באליל אסור בלאו הכי וק"ל דהא בהדיא מתיר שמואל אפילו שברי עבודת כוכבים ורמב"ם אסרו שכתב כיון שידוע שזו הצורה נעבדה הרי היא באיסורה עד שיודע שהעובד כוכבים ביטלה וב"י מביאו אלא ע"כ דפסק דלא כשמואל וכמ"ש ב"י:

באר היטב

(ד) מותרים: כתב הש"ך אע"ג דקי"ל עבודת כוכבים שנשתברה מאליה אסורה כדלקמן סי' קמ"ו מ"מ הכא דנשתברה מאליה לא חיישי' דעובד כוכבים מינטר לה שפיר הלכך אמרי' מסתמא העובד כוכבים שברה ובטלה בידים.

(ה) בסיסו: פי' כנו שיש להם בית מושב רחב שיושבין עליו לבדם שאינם נראים כשברים אלא נראה שכך הם נעשים מתחלה אסורים דחיישי' שמא נעבדו זהו דעת המחבר אבל באמת דברי הרמב"ם נראין עיקר בש"ס דכל שברי עבודת כוכבים אסורים אפי' אינם עומדים על בסיסם דחיישי' שמא לא בטלוה העובד כוכבים אבל שברי צורות עבודת כוכבים מותרים דאיכא ספק ספיקא -- ספק נעבדו או לא ואת"ל נעבדו שמא בטלוהו העובד כוכבים ודין צורות עבודת כוכבים עצמם ע' בס"א. ותימה על המחבר שהוא עצמו העתיק בסימן קמ"ו סי"א לשון הרמב"ם דהמוצא שברי עבודת כוכבים הרי אלו אסורים בהנאה שמא לא בטלום העובדי כוכבים וכאן כ' דאפילו מוצא שברי עבודת כוכבים מותרים וצ"ע עכ"ל.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש