שולחן ערוך יורה דעה קלה יג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

אפילו במכניסו לקיום אינו בולע יותר מכדי קליפה לפיכך אם העביר עליהם מלקט ורהיטני או קלפם בקרדום הוכשרו

(אבל קליפת הזפת לא מהני בכלים המכניסים לקיום) (כך משמע מתשובת הרא"ש):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(לג) אינו בולע יותר מכדי קליפה. נראה דהיינו מסתמא אמרינן הכי משום שאינו ידוע שנכבש היין בתוכו יום שלם אבל אם היה ידוע שהיה יי"נ בתוכו יום שלם ה"ל כבוש וכבישה אוסר כל הכלי וכמ"ש לקמן סי' קל"ז ס"ק ט' ונראה עוד דבכל הסי' ובכל מקום דאמרינן בכלי היין נכשרין במילוי ועירוי וכה"ג היינו מסתמא אבל אם ידוע שעמד בו יי"נ יום שלם פשיטא דצריך הגעלה גמורה כל חד לפי דינו שנתבאר בסי' קכ"א כאלו נשתמש בו חמין דהא קי"ל כבוש הרי הוא כמבושל ואף להרמב"ן דס"ל דמילוי ועירוי עדיף מהגעלה דמילוי ועירוי מהני בכלי חרס ולא הגעלה וא"כ היה נראה דכמו דהגעלה מהני בשאר כלים שנחסרו ע"י כבוש כ"ש עירוי היינו מסתמא ומטעמא דאם איתא דנבלע בו לא מהני הגעלה לכלי חרס דאינו יוצא מידי דפיו לעולם א"נ מטעמא דכתב הב"ח דכדי שלא יבוא לטעות להגעיל כלי חרס אף בשאר איסורין אבל עירוי קי"ל לחז"ל הואיל ולא נבלע אלא בצונן כבכ"פ אבל אם ידוע דעמד בה מע"ל לא מהני לכ"ע לכלי חרס לא מילוי ועירוי ולא הגעלה וכן מילוי ועירוי לא מהני בשאר כלים מיהו עדיין צ"ע שאפשר לומר שאפי' ידוע שעמד בו מעת לעת וכדמשמע מסתימת פשט' דברי הפוסקים מכל מקום כיון דלא נאסר אלא על ידי צונן אמרינן ביה כבכ"פ ומהני ליה מילוי ועירוי וגם י"ל דקים להו לחז"ל דע"י מילוי ועירוי נקלש טעם היין שנבלע ע"י צונן וצ"ע ומכל מקום נראה דשאר איסורין שנבלעו בצונן ע"י כבישה לא מהני הכשר מילוי ועירוי ולא אמרו כן אלא ביין שהמים שממלאין ומערין בכלי מקלישים טעם היין משא"כ בשאר איסורין והיינו שלא הוזכר בשום מקום בש"ס ופוסקים הכשר מילוי ועירוי בשאר איסורין אלא שקשה מ"ש הטא"ח סי' תנ"א בשם ראבי"ה וב"י שם בשם יש פוסקים וכ"כ בש"ע שם סכ"א דחבית של חרס שנתנו בהם שכר שעורים מותרין בהגעלה או בעירוי ג' ימים ואפשר לא הקילו אלא כשאינם ב"י דתו ליכא איסורא דאורייתא וכה"ג כתב בעל העיטור ומביאו הטור סימן קכ"א דכלי חרס שאינה ב"י כיון דליכא אלא איסורא דרבנן מהני ליה הגעלה אף על גב דאינו יוצא מידי דפיו לעולם ואף להחולקים עליו אפשר דמודה בחבית שתשמישה בצונן וכדמשמע להדיא מדברי ראבי"ה שם דמחלק בהכי אבל בבן יומו לא מהני עירוי ובכלי יין לא שייך לפלוגי בין ב"י לאינן ב"י כדלקמן סימן קל"ז גם י"ל דבחמץ יש להקל טפי בהגעלה משום דהיתרא בלע וכה"ג אמרינן לעיל סי' צ"ג ס"ק ג':


ט"ז

אבל קליפת הזפת לא מהני. שהזפת מבליע היין בכלי ומכל מקום כל שעושה מילוי ועירוי א"צ לקלוף הזפת כ"כ הטור ועיין מה שכתבתי בסימן צ"ט ס"ז במה ששייך לסעיף זה:

באר היטב

(כג) קליפה:    ב' הש"ך נראה דהיינו מסתמא שאינו ידוע אם נכבש היין בתוכו יום שלם אבל אם ידוע שהיה יי"נ בתוכו יום שלם ה"ל כבוש וכבישה אוסר כל הכלי ונראה עוד דבכל הסי' ובכל מקום דאמרינן בכלי היין נכשרים במילוי ועירוי וכה"ג היינו מסתמא אבל אם ידוע שעמד בו יי"נ יום שלם פשיטא דצריך הגעלה גמורה כל חד לפי דינו כאלו משתמש בו חמין דהא קי"ל כבוש הוי כמבושל ובכלי חרס לא מהני הגעלה וצריך שבירה מיהו עדיין צ"ע שאפשר לומר שאפילו ידוע שעמד בו מע"ל מ"מ כיון דלא נאסר אלא על ידי צונן אמרינן ביה כבכ"פ ומהני ליה מילוי ועירוי ומ"מ נראה דשאר איסורים שנבלעו בצונן ע"י כבישה לא מהני הכשר מילוי ועירוי ולא אמרו כן אלא ביין שהמים מקלישין טעם היין משא"כ שאר איסורים ומ"ש בא"ח סי' תנ"א סכ"א דחבית של חרס שנתנו בו שכר שעורים מותר בהגעלה או בעירוי ג' ימים אפשר דלא הקילו אלא כשאינו ב"י דתו ליכא איסורא דאורייתא אבל בבן יומו לא מהני עירוי ובכלי יין לא שייך לפלוגי בין ב"י לאינו ב"י כדלקמן סי' קל"ז גם י"ל דבחמץ יש להקל טפי בהגעלה משום דהיתרא בלע וכ' עוד ואם ירצה לעשות עירוי ביין אינו כלום מיהו היינו דוקא מדינא דיין ביין אוסר בכל שהו א"נ לדידן וכשאין ס' ביין גנד קליפת הכלי א"נ יש ס' ואפ"ה לכתחלה אסור ליתן בו יין אבל אם יש ביין ס' ואח"כ נתנו בכלי יין פעם אחרת היין מותר בדיעבד שכבר נתבטל טעם הכלי ביין הראשון עכ"ל.

(כד) הזפת:    ומ"מ כל שעושה מילוי ועירוי א"צ לקלוף הזפת כ"כ הטור וע"ל בסי' צ"ט ס"ז.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש