שולחן ערוך יורה דעה קלה יב
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קלה · יב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
כל מקום שצריך עירוי צריך למלאותו מים על כל גדותיו ויניחם בו כ"ד שעות מעת לעת ולסוף כ"ד שעות ישפכם והמים מותרים (ויש אוסרים המים) (מרדכי פא"מ ובארוך ואגודה בשם ראבי"ה) ויתן בו מים שניים ויניחם בו כ"ד שעות וכן יעשה פעם שלישית ואף על פי שלא היו שלשה ימים אלו רצופים אין בכך כלום ואם עמדו בו המים כמה ימים ולא שפכם לא עלו לו אלא ליום אחד ואם שפך המים קודם שעמדו בו כ"ד שעות לא עלו לו אותם המים:
- (מי מלח חזקים שיש בהן שליש מלח וב' שלישים מים מועילים במעת לעת (טור בשם הרמ"ה) כמו עירוי ג' ימים) (טור בשם הרא"ש):
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(כז) מים. ואם ירצה לעשות עירוי ביין אינו כלום. טור וכן הביא ב"י הא"ח שכתב כן בשם הרמב"ן וכתב בדרכי משה שאפשר דבשכשך כ"ע מודו דיש להקל ומשמע דגבי עירוי הודה הרב דלא סגי ביין ודלא כהעט"ז שכתב להקל בדיעבד להתיר על ידי שכשוך או עירוי ביין כשר כו' מיהו היינו דוקא מדינא דיין ביין אוסר בכל שהוא א"נ לדידן וכשאין ס' ביין נגד קליפת הכלי א"נ יש ס' ואפי' הכי לכתחלה אסור ליתן בו יין אבל אם יש ביין ס' ואחר כך נתנו בכלי יין פעם אחרת היין מותר בדיעבד שכבר נתבטל טעם הכלי ביין הראשון וכדלקמן סי' קל"ז סעיף ה' ס"ק י"ח:
(כח) כ"ד שעות. וכב"י בשם תשובת הרא"ש ואם לא יוכל לצמצם ברגע א' לא ניתנה התורה למלאכי השרת אבל אם מיהר לערות בא' מג' ימים בב' שעות אותו היום לא עלה לו כלל כו' ונראה דב' שעות הוא ל"ד דה"ה חצי שעה או פחות כל שידוע בודאי שלא עמדו כ"ד שעות ומכל מקום ק"ל מ"ש ואם לא יכול לצמצם דשרי דלא נתנה תורה למלאכי השרת והלא אפשר לצמצם כפשוטו שישהה המים בתוכה יותר מכ"ד שעות:
(כט) ויש אוסרין המים. נראה דוקא מים הואיל ואינן מאכל אלא מים גרידא מחמירין לכתחלה וכמ"ש בסי' צ"ד ס"ק י"ט כה"ג אבל משקה אחר כגון שכר ודבש וכה"ג שרי וכדאיתא בש"ס ופוסקים ואף במים משמע במרדכי שם דאינם אסורים אלא כשנתנן בכלי להכשירו ומטעמא דכיון העושה כן לכתחלה אם היה שותה המים היה עובר על אין מבטלין איסור לכתחלה וה"ה דלכתחלה אין לשומן בתבשיל עד כאן לשונו אבל אם אירע במקרה שנתנו מים בכלי ועמדו שם זמן רב מותרים ולפי זה שכר וכה"ג בלא"ה שרי דאין מכשירין בשכר ובזה מיושב מה שהביא מהר"ם מטיקטי"ן בגליון המרדכי בצ"ע ולפי זה מה שכתב הב"י בשם סה"ת ותוספות דמי העירוי מותרין ליתא דהם לא כתבו אלא אמאי דאמרי' בש"ס דמותר לתת שכר בכלי היין דה"ה מים ושאר משקין וי"ל דמיירי כשנותן בהם מים שלא להכשיר הכלים וכ"נ דעת הרב שכ' כאן בהג"ה דיש אוסרים המים ולקמן סי' קל"ז ס"ד סתם כדברי הט"ו דמותר לתת בהן מים ושאר משקין אלא ודאי כדפרישית:
(ל) אין בכך כלום. ואפילו לכתחלה יכול לעשות ג' ימים מפוזרים. טור ורשב"א:
(לא) לא עלו לו אותן המים. בב"י כתב בשם תשובת הרשב"א דגם אותו יום עלה לו אלא שמשלים ביום של אחריו אותן [שעות] שחסרו וכתב דגם תשובת הרא"ש מודה לזה אבל הדרישה כתב דהרא"ש וטור חולקים וכ"כ הב"ח דסבירא ליה דאותו יום לא עלה לו כלל דשמא שעה כ"ד גורם פליטת האיסור וכתב עוד הב"ח והכי נקטינן לחומרא וכן משמע בש"ע שחזר בו עד כאן ודלא כהעט"ז שכ' כהרשב"א:
(לב) מי מלח כו'. וכתב הטור ורשב"א דשאר כל המשקין אינם מועילין להכשיר במע"ל חוץ מציר ומורייס והמחבר והרב השמיטו הכשר ציר ומורייס משום דלא שכיח בינינו:
ט"ז - טורי זהב
לא עלו לו אותן המים. זה דברי הרא"ש והטור סיים על זה וצריך שלשה פעמים חוץ מאלו משמע דלא מהני אפי' אם ירצה לצרף מים אחרים עם זה השיעור שהיו מים אלו לא מהני והב"י הביא תשובת רשב"א שכתב ולא עוד אלא אפי' מילא יום אחד שש שעות ויום שני מילאום שש שעות מים חדשים וכן בפיזור עד תשלום שיעור שלשה ימים מותר עכ"ל. וכתב ב"י ליישב דברי הרא"ש עם הרשב"א דהרא"ש לא בא למעט אלא שלא נחשוב אותו ליום שלם אע"פ שלא נחסר ממנו רק שעה אחת וכן נראה לי עיקר דהא מייתי ראייה ממקוה חסר קורטוב ואם היתה כוונת הרא"ש שלא לצרף כלל אותו השיעור אין לו ראייה ממקוה וזו היא הראייה עצמה שהביא גם הרשב"א על הדין דפחות משעה אחת לא מהני ולשון הטור הוא חולק עם הרשב"א וכתב הב"י דנקטינן להלכה כרשב"א ובש"ע לא זכר מזה דרשב"א משמע שפוסק להחמיר כהטור ונראה לע"ד דבדיעבד אם עשה ההכשר כהרשב"א ונשתמש בו אחר כך בהיתר לא אסרינן ליה דבאמת איני יודע טעם לחומרא זו של הטור דאם נאמר שההפסקה שהפסיק בעירוי של יום אחד גורמת שחזר הלחלוחית שהתחיל לצאת ונתבלע לתוכו ע"כ צריך שיהא מלוחלח כ"ד שעות אף אנו נאמר מטעם זה דבעינן רצופים כל הג' ימים דהא בגמרא לא מצינו בפירוש היתר במפוזרין ומנא לן להקל אלא פשוט שאין זה סברא כלל דכל שנפלט אפי' מעט מהני לצירוף למה שיפלוט אח"כ הכי נמי ביום ראשון דאין שום חילוק בפיזור של יום אחד מחבירו ובין פיזור של השעות עצמן של יום אחד וכיון שאנו מתירין מסברא פיזור הימים למה לא נתיר גם פיזור השעות ואפשר שטעם הטור בזה משום מראית עין שהרואה יסבור שזה עולה ליום שלם על כן נראה דבדיעבד פשיטא דמהני לצירוף אבל ביום אחד גופיה שמערה ונותן מים אחרים תיכף פשיטא דזה יותר טוב ואפי' לכתחלה רק שיכוין שיהא קצת יותר מן מעת לעת כדי למלאות אותו הזמן הקצר שבין עירוי מים אלו לנתינת מים אחרים ואולי אפי' זה אין צריך כי כבר הביא הב"י בשם הרא"ש בתשובה ואפי' אם לא יוכל לצמצם ברגע אחת לא נתנה תורה למלאכי השרת כו' אלא דאפשר דהתם אנוס הוא במה שא"א לצמצם משא"כ כאן דלכתחלה עושה קצת שהייה בין מים למים ע"כ צריך שישהה אח"כ קצת יותר מן מע"ל ואז אין חשש כלל נראה לי:
באר היטב
(יח) מעת לעת: כב"י בשם תשובת הרא"ש ואם לא יוכל לצמצם ישהה המים בתוכו יותר מכ"ד שעות. עכ"ל הש"ך.
(יט) אוסרים: כ' הש"ך נראה דוקא מים גרידא מחמירים לכתחלה אבל משקה אחר כגון שכר ודבש וכה"ג שרי ואף במים משמע במרדכי דאינם אסורים אלא כשנתנן בכלי להכשירו דכיון שעושה כן לכתחלה אם היה שותת המים היה עובר על אין מבטלין איסור לכתחלה וה"ה דלכתחלה אין לשומן בתבשיל אבל אם אירע במקרה שנתנו מים בכלי ועמדו שם זמן רב מותרים ולפ"ז שכר וכה"ג בלא"ה שרי דאין מכשירין בשכר ובזה מיושב דלקמן סי' קל"ז ס"ד כ' הרב דמותר לתת בהם מים ושאר משקים וכאן כ' דיש אוסרין המים אלא ודאי יש לחלק בין אם נותן שם להכשיר הכלים או לא.
(כ) רצופין: ואפילו לכתחלה יכול לעשות ג' ימים מפוזרין. טור ורשב"א.
(כא) עלו: בב"י כ' בשם תשובת הרשב"א דגם אותו יום עלה לו אלא שמשלים ביום שלאחריו אותן שעות שחסרו אבל כל הפוסקים אחרונים חלקו על זה וסבירא להו דאותו היום לא עלה לו כלל והכי נקטינן לחומרא והט"ז כ' דבדיעבד אם עשה ההכשר כהרשב"א ונשתמש בו אח"כ בהיתר לא אסרינן ליה דבאמת איני יודע טעם לחומרא זו עכ"ל (ובנה"כ כ' דהטעם כשוט הוא דכבוש לא הוי במעל"ע בסירוג ומטעם זה לא בעינן ג' מעל"ע רצופים אלא ג' פליטות זה אחר זה מיהו בלא"ה מותר בדיעבד ולאו דוקא הכא אלא בכל כלי היין שנשתמשו בהן בדיעבד בלי הכשר כלל משום דמסתמא איכא ס' נגד הקליפה ושרי לדידן כדלקמן סי' קל"ז עכ"ל).
(כב) שליש: והש"ך כ' בנה"כ שט"ס הוא וצ"ל ב' שלישים מלח ושליש מים וכן איתא בש"ס שבת דף ק"ח ע"ב וכ"כ המחבר בא"ח סי' שכ"א ס"ב עכ"ל.