שולחן ערוך יורה דעה קלה ז


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

כלים שמכניסים בהם יין לקיום צריכי' עירוי בין שלקחם ישנים מהעובד כוכבים בין שהם שלנו ונשתמש בהם העובד כוכבים אפילו לפי שעה ומיהו בעירוי סגי להו אפילו הם זפותים:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(כא) כלים שמכניסים כו'. כלומר שדרך להכניס בהן יין לקיום וכו':

(כב) לפי שעה. דוקא בנשתמש בהן אבל אם נגע בהם בשעת טפיחה לא נאסר דגזרו משום שמא ישתמש בהם העובד כוכבים ויכניס בהן לקיום ויהיה כבוש כו' פרישה סעיף כ"ג וע"ל סימן קל"ו:


ט"ז

ונשתמש בהם העובד כוכבים אפילו לפי שעה. תוב בפרישה דדוקא בנשתמש בהן אבל אם נגע בשעת טפיחה לא נאסר דגזרו משום שמא ישתמש העובד כוכבים ויכניס בו לקיום ובסימן קל"ח סעיף א' מבואר גבי גת דאין חילוק בין זפתה עובד כוכבים או ישראל ונגע בו עובד כוכבים וכתב שם בפרישה לחלק דהכא גבי שאר כלים דפסק דבעינן עירוי לא גזרו על הנגיעה אבל שם בסי' קל"ח דמיירי להצריך ניגוב גזרו גם על הנגיעה עכ"ל ודבריו תמוהים מכל צידי צדדים חדא דמנין לנו לחלק בזה הא אין לנו רמז בתלמוד מזה דהא שם כתב הש"ע ושל עץ אם זפתה העובד כוכבים כו' או שזפתה ישראל ונגע העובד כוכבים כו' בעי עירוי בלא קליפה כו' הרי דבדין עירוי כתב בש"ע ג"כ דגזרו על הנגיעה וכן איתא סוף סימן קל"ח בטור בשם סה"ת דבשלנו ונגע בהו עובד כוכבים נסתפק אי צריך הגעלה כו' שמע מיניה דלא כדבריו דכתב דוקא בניגוב גזרו. ותו דהא כתב בת"ה מביאו ב"י בסי' קל"ח גבי גת וז"ל והא דקתני שזיפתה עובד כוכבים ה"ה אם זיפתה ישראל ונגע בו העובד כוכבים כשיש בו כדי להטפיח כו' והטעם לזה דגת כיון שאם היה תחילת תשמישה ביד עובד כוכבים היה צריך ניגוב אף הוא גזרו עליו לפי שעה וכמו שאמרנו נמי במכניסו לקיום שאפילו לפי שעה גזרו בו רבנן עכ"ל הרי לפניך דלמד דין גת מדין כלי שמכניסו לקיום לענין זה דנגיעת עובד כוכבים אוסרת גם מ"ש דכאן לא מיירי מניגוב אלא מעירוי הוא תמוה דודאי גם כאן סגי בניגוב בכלי אבן וכמו שכתבתי בסעיף א' והוא פשוט. ותו דהא אפי' באין מכניסין לקיום והן מזופתין אמרינן ר"ס זה דאוסר בנגיעת עובד כוכבים ק"ו במכניסן לקיום אפי' אין מזופתין שהרי כתב ב"י דדין מכניסין לקיום אנו למדין מדין מזופף באין מכניסין לקיום. ועל פי זה אסרתי במי שמכר יינו ונשאר החבית ריקם רק שמרים נשארו בו ומוכרם לעובד כוכבים שלא יקח העובד כוכבים השמרים משם כיון שהחבית יש בו טופח על מנת להטפיח וגם בין השמרים עצמם נשאר קצת יין צלול נמצא שאוסר העובד כוכבים את החבית דהא מכניסין בו יין לקיום ויצטרך החבית להגעלה או עירוי על כן צריך שיוציא ישראל את השמרים ועובד כוכבים לא יגע בו ע"כ נראה דגם כאן אע"פ דנקטו לישנא דנשתמש העובד כוכבים בה ה"ה נגע דחד דינא אית להו בכל גווני דהא גבי גת לקמן סימן קל"ח אסרינן מגע עובד כוכבים אע"פ דבגמרא לא אמרו אלא זפתה עובד כוכבים אלא דחדא מילת' היא ומסברא פשוטה אמרינן כן כמו שכתב שם ב"י וה"נ כן הוא ואין לנו לבדות חילוקים ודינים מלבנו בפרט להקל כנלע"ד והרב בעל הפרישה לא דק כאן כל הצורך גם מו"ח ז"ל חולק עליו בזה:

באר היטב

(יג) ונשתמש:    כתב בפרישה דדוקא כשנשתמש בהן אבל אם נגע בשעת טפיחה לא נאסר והט"ז חולק עליו מכמה ראיות שהביא ופסק דאוסר בנגיעה ג"כ ועפ"ז אסור במי שמכר יינו ונשאר החביות ריקם רק שמרים נשארו בו ומוכרם לעובד כוכבים שלא יקח העובד כוכבים השמרים משם כיון שהחבית יש בו טופח ע"מ להטפיח וגם בין השמרים עצמם נשאר קצת יין צלול נמצא שאוסר העובד כוכבים את החבית דהא מכניסין בו יין לקיום ויצטרך החבית להגעלה או עירוי ע"כ צריך שיוציא ישראל את השמרים ועובד כוכבים לא יגע בו וע"כ נראה דגם כאן אע"ג דנקטו לישנא דנשתמש ה"ה נגע דחד דינא אית להו עכ"ל (ובנה"כ מסכים לדעת הפרישה בכאן מטעם כיון דאינו מזופף לא גזרו בנגיעה כולי האי להחמיר להצריכו עירוי ע"ש).





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש