שולחן ערוך יורה דעה קכא ז


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

סכין ישן, בין גדול בין קטן, הניקח מהעובד כוכבים, אם בא להשתמש בצונן אם אין בה גומות -- נועצה עשרה פעמים בקרקע קשה. וצריך שכל נעיצה ונעיצה תהיה בקרקע קשה. לפיכך לא ינעוץ במקום שנעץ נעיצה אחרת (טור בשם הרמ"ה). ואפילו לחתוך בו דבר חריף כמו צנון סגי בהכי (ולהשתמש בו בקביעות לא גרע משאר כלי שנוהגין להגעיל אפילו לצונן) (סברת הרב בדברי הארוך) (כמו שנתבאר)

ואם יש בה גומות או שרוצה לחתוך בה חמין או לשחוט בה -- מלבנה או משחיזה במשחזת של נפחים היטב על פני כולה.

הגה: וי"א דהשחזה מהני רק לחתוך בה צונן אבל לא לענין חמין (ב"י בשם פוסקים), והכי נהוג לכתחלה. ואם לא יוכל ללבן הסכין היטב משום הקתא -- ילבננו ויגעילנו אח"כ (ארוך). ומיהו אם לבנו ולא הגעילו אפילו יש בו גומות, או אם הגעילו ולא לבנו ואין בו גומות, וחתך בו מאכל חם -- לא נאסר אפילו הסכין בן יומו. ואם השחיזו במשחזת היטב בכל מקום והגעילו אחר כך מהני אפילו לכתחלה כמו ליבון (מרדכי פ"ב דעבודת כוכבים וארוך) אם יוכל לנקות הגומות שבו.

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(יט) ואפילו לחתוך בו כו'. כ"כ הרשב"א ומביאו הטור וגם הרא"ה בס' בדק הבית דף קכ"ד ע"א סובר כן וע"ש וע"ל סי' צ"ו:

(כ) והכי נהוג לכתחלה. אבל דיעבד אם נשתמש בו רותח אחר ההשחזה אפילו הוא ב"י מותר כמו אחר ההגעלה דהא השחזה עדיף מהגעלה לדעת המחבר וכן מוכח בב"י להדיא ואע"ג דהרשב"א וסייעתו סוברים דהגעלה עדיף ומותר להשתמש רותח אחר הגעלה ולא אחר השחזה מ"מ אנן דסמכי' דיעבד אדברי המתירין ה"ה לענין השחזה דסמכינן אהרמב"ם והר"ן דס"ל דהשחזה מועלת להשתמש רותח וכן דעת הרא"ה בספר ב"ה דף קכ"ד ע"ש שהאריך בטעמו:

כתב העט"ז אם הגעיל שני כלים ב"י או יותר במים שלא היה בהן ס' כנגד שניהם אבל היה ס' כנגד אחד מהם אם הגעילן בבת אחת ודאי לא עלתה להם ההגעלה שהרי לא היה ס' כנגד שניהם ואם הגעילן בזה אחר זה י"א דעלתה להם ההגעלה שכבר נתבטל טעם האיסור במים קודם שהגעיל השני ונשארו המים מותרים כשהגעיל השני ויש אוסרים גם בזה משום דחוזר האיסור וניעור ואוסר גם השני עכ"ל והוא מתשובת הרשב"א שהביאו ב"י וז"ל אבל להגעיל כלים רבים ב"י זה אח"ז בזה נחלקו גדולי הדורות יש מהם שיראה מדבריהם שהוא מותר והוא דעת הראב"ד אבל מרבותי לא הודו לו עכ"ל ובאו"ה כלל נ"ח דין כ"ג כתב וז"ל ואפי' אם הגעיל בו כ"כ כלים ב"י עד שלבסוף אין ס' במים נגד כולם רק שמגעילין בזה אח"ז ובכל פעם יש ס' נגד כל אותו הכלי שבתוכו אע"פ שאפילו בהפלטת טעם האיסור אמרינן בדבר לח מצא מין את מינו וניעור היינו דוקא לאכול האיסור עצמו אבל להגעיל בו כלי אחר כתב בסמ"ג דמהני הביטול ובהכרח בכה"ג איירי דאם לא כן פשיטא ובנטל"פ ליכא לאוקמי דלאו איסור הוא דהא לא אסרה תורה אלא קדרה ב"י ועוד דרוב פעמים כשמגעילין כלים לצורך פסח אפי' ביורות גדולות לא תמצא בהן ס' נגד כולם ואפ"ה מתירין לשם ועוד דמאחר שהמים צריכין להרתיח בשעת ההגעלה והכלי טרוד לפלוט בשעה קלה שתחבו ביורה אין חוזר ובולע כדאיתא לקמן עכ"ל ואיני יודע כיון שהמים נאסרים למה לא יאסרו שוב הכלים שמגעילים בהן והראיה שהביא מסמ"ג איני מכיר דהסמ"ג אשמועינן דמותר לכתחלה להגעיל ואין בו משום מבטל איסור לכתחלה ומה שמגעילים בפסח הרבה כלים נמי אין ראיה דהא הם אינם ב"י וכדכתב האו"ה גופיה שם כמה פעמים ומ"ש דאינו חוזר ובולע נמי ליתא דהגע עצמך אילו נפל איסור לפחות מס' ואח"כ נתחב שם כף אי לא נאסר ועוד דהרי אותו כלי גופיה נאסר כשאין במים ס' נגדו אלמא דלא אמרינן דאינו חוזר ובולע וכן פשוט בכמה דוכתי ונראה דאו"ה מצרף כמה צדדים זה לזה כדי להתיר ולפע"ד אין כאן היתר דקי"ל (לעיל סי' צ"ח) טעם כעיקר דאורייתא וקי"ל לעיל ס"ס צ"ט דחוזר וניעור אם כן כיון שהמים מדינא אסורים למה לא יאסרו הכלים. שוב עיינתי בתשובת הרשב"א ומצאתי בסי' רס"ב דהראב"ד ומחלוקתו לא כתבו דבריהם גבי הגעלת כלים אלא בעלמא באיסור עצמו פליגי אי חוזר וניעור ומינה למד הרשב"א כי היכי דפליגי באיסור עצמו ה"ה דפליגי בהגעלת כלים ע"ש מבואר כך להדיא ולפי זה למאי דנתבאר לעיל סי' צ"ט ס"ק ך' דלא קי"ל כהראב"ד אלא לעולם חוזר וניעור א"כ ה"ה הכא דהכלים נאסרים וכ"פ הרשב"א בתשובה שם ודלא כהאו"ה גם העט"ז לא כיוון יפה במה שהביא כאן ב' דעות דהא קי"ל לעיל סוף סי' צ"ט דלא כהראב"ד גם מבואר מתשובת הרשב"א הנ"ל דהכלים חוזרים ובולעים ודלא כסברת האו"ה:


ט"ז

באר היטב

(י) לכתחלה:    כתב הש"ך אבל דיעבד אם נשתמש בו רותח אחר ההשחזה אפילו הוא ב"י מותר כמו אחר ההגעלה וכתב הלבוש אם הגעיל ב' כלים ב"י או יותר במים שלא היה בהם ס' כנגד שניהם אבל היה ס' כנגד אחד מהם אם הגעילן בבת אחת ודאי לא עלתה להם ההגעלה שהרי לא היה ס' כנגד שניהם ואם הגעילן בזה אחר זה י"א דעלתה להם ההגעלה שכבר נתבטל טעם האיסור במים קודם שהגעיל השני ונשארו המים מותרים כשהגעיל השני ויש אוסרים גם בזה משום דחוזר האיסור וניעור ואוסר גם השני עכ"ל וכן עיקר כיון שהמים מדינא אסורים למה לא יאסרו הכלים ומה שמגעילין בפסח הרבה כלים ביורה אין ראיה דשם אינן ב"י עכ"ל הש"ך.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש