הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן קכא
סימן קכא עריכה
(סימן קכ"א ש"ך סק"ח) אלא ע"י שאר משקין. במשבצות זהב (א"ח סי' תנ"א ס"ק ט"ז הבין דהחילוק דשמן שורף ומייבש והוי של אור משא"כ במים ע"ש. במחכ"ת המעיין בתשובת מ"ע יראה שאינו כן אלא דבעובד כוכבים דרכן לבשל במחבת עם משקים איסור חלב מהותך ונבלע האיסור עצמו בכלי בלי אמצעי. ומקרי תשמישו ע"י אור אבל במחבת חמץ שכל הטיגונים הם היתר אלא שהם מרותחים מבליעין החמץ בכלי והחמץ הבלוע ע"י רותחים נפלט ע"י רותחים ע"ש ובמשבצות זהב שם מסופק בזה במשקין איסור אם מקרי ע"י אור כיון דאין נבלעין ע"י אמצעי ומסיק דלא מקרי על ידי אור והכל גרם לו שלא עיין בהרמ"ע עצמו דלפי מה שהעתקנו דברי הרמ"ע מבואר להדיא דס"ל משקין איסור מקרי ע"י אור והנה מה שסיים הש"כ ולפ"ז גם במחבת של חלב וכו' לענ"ד אינו מוכח דדוקא בחמץ הוצרך למצוא טעם דהמשקים הם היתר ואלו היו המשקים חמץ ומקרי ע"י אור צריכין ליבון דחמץ מקרי איסור בלוע אבל חלב מקרי היתירא בלע וע"י אור ג"כ מהני הגעלה כדאמרינן בעבודת כוכבים לענין נותר. אף שהפר"ח (סימן צ"ג סק"ד) כתב כיון דהר"ן מחלק בין נותר לחמץ בחמץ מקרי איסורא בלע ה"נ בקדירה בשר או חלב מקרי איסורא בלע במחכ"ת לא דק דהרי מבואר ברשב"א בתהה"א (בית ד' שער ד' דף קכ"ד) דחמץ נ"ט בר נ"ט לא מקרי דהיתירא בלע דחמץ שמו עליו משא"כ מבשר לחלב. הרי להדיא דמבשר לחלב מקרי היתירא בלע יותר מחמץ לענין נ"ט בר נ"ט א"כ ה"נ מקרי היתירא בלע לענין דסגי בהגעלה ולהדיא מבואר כן להלכה בש"ע א"ה (סימן תק"ט ס"ה):
(ש"ך ס"ק ט"ו) שקונים מן השוק. משמע דבקנה בביתו של עובד כוכבים אסור מספק ועי' במשבצות זהב (א"ח רס"י תנ"א):
(ש"ך ס"ק י"ז) אבל מהר"מ מ"ץ כתב. ואף דשעת הליבון נעשה כל הכלי חם ונימא דקודם שנשרף הבליעה בכל הכלי ואח"כ נשרף רק במקום הליבון צ"ל דבלע שבכלי אינו מתפשט ממקום למקום בכלי עצמו ע"י חום הכלי בלא רוטב:
(בא"ד) אלא ר"ל שלא בלע רק במקצת. לענ"ד א"צ לדחוק בזה דבפשוטו י"ל דנקט הטעם דכבולעו כך פולטו לאורויי דבשלו בקדירה במקצת הכלי דהוי כולו הם דנתפשט בכולו דמ"מ ל"צ הגעלה בכולו רק במקצתו שבשלו דכבולעו כך פולטו:
(בא"ד) דהאיסור מתפשט בכולו. ואם בלע שפוד מבשר כה"ג ואח"כ תחב צד השני בחלב י"ל דאף דהבלע בשר מתפשט בכולו מ"מ מה דהבליעה הלך מצד הוי נ"ט בנ"ט דהיתירא כ"כ במשבצות זהב (תנ"א סקי"ז). ולענ"ד צ"ע לדינא:
(בא"ד) מוליך נמי פליטתו בכולו. והיינו בשמן דבכחוש בצלי אינו אוסר הכלי רק כ"נ ואפשר דגם בכלי אמרינן אין אנו בקיאים כמו לענין פליטה מכלי לדעת הש"ך (סי' ק"ה סקכ"ג):