שולחן ערוך יורה דעה מב

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן מב | >>

ראו סימן זה בתוך: טור יורה דעה · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דיני טריפות המרה
ובו תשעה סעיפים:
אבגדהוזחט

סעיף א עריכה

מרה שניקבה -- טריפה. ואם ניקבה כנגד הכבד והכבד סותמו -- כשרה:

נסרכה המרה למקום אחר -- כשרה (מרדכי פא"ט וא"ו הארוך). (ועיין לקמן סי' מ"ו):

סעיף ב עריכה

נטולה ביד או חסרה -- טריפה.

סעיף ג עריכה

אם חסרה המרה -- קורע הכבד שתי וערב וטועמו בלשונו; אם יטעום טעם מר -- כשרה; ואם לא טעם טעם מר -- יצלנו בגחלים ויטעום, אם יש בו טעם מר -- כשרה, ואם לאו -- טריפה.

(ואף עכשיו נוכל לסמוך על טעימת הכבד) (פסקי מהרא"י סי' ל'):

סעיף ד עריכה

נמצאו שתי מרות -- טריפה, דכנטולה דמו. ואם היא אחת ונראית כשתים -- נוקבין אותה, ואם שופכות זו לזו אחת היא וכשרה, ואם לאו שתים הם וטריפה.

סעיף ה עריכה

אם נקבוה ולא היו שופכות זו לזו ואח"כ נפחו זו ועלתה גם חברתה בנפיחה זו או שהטילו מים באחת מהן וע"י כך נתמלאת גם חברתה מים -- כשרה.

סעיף ו עריכה

אף על פי שהן שתי מרות גמורות רק שבמקום דיבוקן בכבד כמו רוחב אצבע היו כאחת כשרה אפי' אי לא שפכי אהדדי והוא הדין אם מתחלתן הן שתים ובסוף הן מתערבות ונעשות אחת כשרה:

סעיף ז עריכה

היו שתי מרות בכבד -- אחת הנה ואחת הנה -- וסמפון אחד שופך מרה לשתיהן, וכשאדם זוקף האחת חוזרת ליחה למקום שהסמפון מחלק מרה ושופך לשתיהן אבל כשהן שוכבות כדרך שהן עומדות בחיי הבהמה אין שופכות זו לזו -- יש להכשיר בבהמת ישראל:

הגה: מרה הניכרת מעבר לעבר של כבד, אי שפכי להדדי -- חדא היא וכשרה (כך פי' דברי המרדכי שהביא איסור והיתר הארוך כלל נ"ב ד"ט) ואי לא שפכי להדדי -- טריפה.

סעיף ח עריכה

יש מיני עופות שאין להם מרה כמו תורים ובני יונה ואין לאוסרן כיון שכל המין כך. והצבי אין לו מרה בכבד אבל יש לו למטה סמוך לזנבו:

הגה: מי שבא לפניו עוף שאינו מכיר מינו ולא נמצא לו מרה -- אין אומרים ודאי כל מינו אין להם מרה, אלא אמרינן מסתמא יש לו מרה עד שיודע שמין זה אין לו מרה (תשובת רשב"א סימן ק"ח):

סעיף ט עריכה

גרעין שנמצא במרה, אם היה כמו גרעינה של תמרה שאין ראשה חד -- מותרת. ואם ראשה חד כגרעינה של זית -- אסורה, שהרי ניקבה אותה כשנכנסה, וזה שלא יראה הנקב מפני שהוגלד פי המכה:

הגה: וכל שכן אם נמצא מחט או קוץ במרה דטריפה (או"ה ור"ן ורמב"ם עד"מ וב"ח ומהרש"ל פא"ט סי' מ"ט וסוף ש"ד):