שולחן ערוך חושן משפט רצג ג

המפקיד אצל חבירו והלך בעל הפקדון למדינת הים והנפקד רוצה לפרש בים או לצאת בשיירא אם בא והביא הפקדון לב"ד נפטר מאחריות שמירתו שאין אוסרים זה במדינה זו מפני פקדון של זה שהלך [ואי אפשר] (וא"א) לו להוליכה עמו שמא יארע לו אונס ויהיה חייב באחריותו ב"ד מפקידים ביד אדם נאמן אצלם מפני השבת אבידה לבעלים:

הגה: ואם לא היה יכול להניחו בישוב והוצרך להוליכו עמו למדבר מכח סכנה או מכח שומר שמסר לשומר ונאנס מידו י"א דפטור הנפקד (מרדכי פ' הגוזל):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

ה"ג ואי אפשר לו להוליכו כו': ל"ג ואין אומרין לו כו' משום דהאומרי' לו מסתמא הן הב"ד שהן הן האומרי' לאדם במה ואיך יתנהג ואם ב"ד אומרי' לו לקחנו עמו במדבר אז לא יהיה האחריות על הנפקד כיון שברשות הוליכו עמו. וברמב"ם ספ"ז דשאלה ובטור שהביאו לא כתב כן אלא ז"ל ואי אפשר להוליכם עמו שמא יארע כו' ור"ל א"א לו לעשות מעצמו וגם הב"ד ודאי לא ירשהו לעשות כן על אחריות המפקיד דמוטב לב"ד לעשות טובה למפקיד לאמר לנפקד שיניח הפקדון בב"ד וכמ"ש הרמב"ם ע"כ נראה פשוט דט"ס הוא מ"ש בס"י ואין אומרי' וצ"ל ואי אפשר וכמ"ש ברמב"ם שהעתיק ממנו "ובע"ש כת' ואין אומרים כו' ולא דק:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ח) המפקיד אצל חברו כו' עיין בתשו' רשד"ם סי' מ"ו ותכ"ד ובתשו' מהרא"ן ששון סי' תכ"ד:

(ט) דפטור הנפקד. כתב רש"ל סי' נ"ג שם דאם הוליכו הנפקד דרך יער שאין בו סכנה גדולה ונגזל שם פטור אבל אם היה ישן וחבלוהו וגזלו חייב ואם העכו"ם מודה שחבלו אין דין עכו"ם שהנחבל נשבע ונוטל וחייב הנפקד להוציא ממונו ואם הלסטים מגזם לו אינו חייב להוציא וע"ש:

באר היטב

עריכה

(ח) דפטור: כת' רש"ל שם סי' נ"ג דאם הוליכו הנפקד דרך יער שאין בו סכנה גדולה ונגזל שם פטור אבל אם הי' ישן וחבלוהו וגזלו חייב ואם העובד כוכבים מודה שחבלו (אין) [אם] דין עובד כוכבים שהנחבל נשבע ונוטל וחייב הנפקד להוציא ממונו ואם הלסטים מגזם לו אינו חייב להוציא וע"ש ש"ך.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}