באר היטב על חושן משפט רצג
סעיף א
עריכה(א) שהפקידו: ובהלואה אין הדין כן כמ"ש הט"ו בריש סימן ע"ד שם נתבארו כל חלוקי דינים ועמ"ש הש"ך בזה ע"ש.
(ב) לתובעו: פי' שיוליכנו לצפורי או יתן לו דמי שויו אלא צריך ללכת אחריו לטבריא כ"כ הש"ג פ' הגוזל ע"ש. ש"ך.
(ג) כרחו: עמ"ש הט"ו בסי' ק"כ בענין פרעון המלוה בע"כ דיש בו חלוקי דינים. סמ"ע.
(ד) הזמן: אפי' ביישוב כ"כ בש"ג שם ופשוט הוא וכן משמע בסמ"ע ועמ"ש בסי' ע"ד ובסוף סימן ק"כ. ש"ך.
סעיף ב
עריכה(ה) באחריותך: ובטור כת' דאם הנפקד מקבל עליו אחריות צריך המפקיד לקבלו במדבר ובודאי גם הרמב"ם מודה בזה דאז ה"ל מדבר כישוב וכן מוכח בב"י ע"ש עכ"ל הסמ"ע וכת' הש"ך דבתוספתא פ"י דב"ק איתא דהאבידה חוזרת לבעלים בכל מקום ונ"ל הטעם שהרי לא הפקידו אצלו מדעתו מיהו היינו דוקא כשמחזירה ליד הבעלים הא לא"ה בעינן מקום המשתמר ברשות הבעלים כמו שכתבתי בריש סימן רס"ז עכ"ל.
(ו) לילך: ורש"ל פ"י דב"ק סי' נ"ד פסק דבעי ג"כ שיאמר אי בעינא אהדר לך ע"ש. ש"ך:
(ז) המפקיד: עיין בתשו' רשד"ם סי' מ"ו ותכ"ד ובתשו' מהר"א ששון סי' צ"ו.
סעיף ג
עריכה(ח) דפטור: כת' רש"ל שם סי' נ"ג דאם הוליכו הנפקד דרך יער שאין בו סכנה גדולה ונגזל שם פטור אבל אם הי' ישן וחבלוהו וגזלו חייב ואם העובד כוכבים מודה שחבלו (אין) [אם] דין עובד כוכבים שהנחבל נשבע ונוטל וחייב הנפקד להוציא ממונו ואם הלסטים מגזם לו אינו חייב להוציא וע"ש ש"ך.
סעיף ד
עריכה(ט) הולך: פי' אע"ג דבמתנה ובשאר ענינים הולך לא הוי כזכי וכמ"ש הט"ו בסי' קכ"ה ובסי' רמ"ג ע"ש מ"מ בהלואה ופקדון הוי הולך כלשון זכי וה"ט כיון דהממון כבר הוא של המלוה או המפקיד בלשון כל דהו שאומר הלוה או הנפקד לשליש שמסרו הממון לידו יצא מרשותן לגמרי וזכה הלה להמפקיד או להמלוה לענין שאם הנפקד הוחזק כפרן דא"י לחזור בו ובהלואה אפילו אינו הוחזק כפרן כמ"ש בריש סימן קכ"ה ע"ש. סמ"ע.
(י) שאומר: ולעיל סי' קכ"ה ס"ב כ"כ בפשיטות וע"ש.
(יא) רגיל: דודאי ניחא למפקיד שגם עתה ישאר בידו ולכאור' נרא' דהיינו דוקא כשאצל זה הנפקד שהיה הפקדון בידו לא הי' המפקיד רגיל להפקיד דאל"כ מאי אולמא האי מהאי עכ"ל הסמ"ע אבל באמת ז"א אלא אפילו רגיל להפקיד אצלו גם כן מ"מ כיון שהמשלח א"י לומר עתה אין רצונו של המפקיד שיהא פקדונו ביד אחר א"י לחזור בו כן משמע בש"ס ופוסקים ועוד ראיה דהא גבי הלואה בכל ענין א"י לחזור בו אע"ג דלא אולמא האי מהאי. ש"ך.
(יב) שדר: דמדשדר ליה ש"מ דניחא ליה שישלח פקדונו ע"י וזכות הוא לו הנתינה לידו מש"ה אינו רשאי לחזור בו ומ"מ כיון דלא עשאו שליח נשאר האחריות על הנפקד. סמ"ע.