שולחן ערוך חושן משפט רצג ב
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רצג · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
בד"א ביישוב אבל אם הפקיד אצלו בישוב והביא פקדונו במדבר אינו מקבלו ממנו אלא יאמר לו הרי הוא באחריותך עד שתחזירנו לי ביישוב כדרך שהפקדתיו אצלך ביישוב ואם כשהפקידו אצלו אמר לו אני רוצה לצאת למדבר והשיב הנפקד גם אני רוצה לילך למדבר הוי כאילו פירש לו על מנת שאחזירנו לך במדבר ויכול להחזיר לו במדבר:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
אלא יאמר לו הרי הוא באחריותך כו': כן הוא ל' הרמב"ם ובטור כתב דאם מקבל עליו הנפקד אחריות צריך המפקיד לקבל במדבר ובודאי גם הרמב"ם מודה בזה דאז הוה מדבר לו כישוב וכן מוכח בב"י ע"ש:
א"ל אני רוצה לצאת כו' יכול להחזיר כו': עפ"ר שם כתבתי טעם למה שינה הטור והמחבר כאן ממ"ש הטור ומור"ם בהלואה סי' ע"ד ס"א כי שם כתב אם התחיל הלוה לומר אני רוצה לצאת למדבר כו' וגם סיים שם וצריך לקבל במדבר וכתבתי דאורחא דמלתא נקט הכא והתם בפקדון מסתמא כשרוצה המפקיד לצאת ולילך בדרך רחוקה כדרך מדבר מפקיד את אשר לו ביד הנשארי' בעיר מ"ה התחיל כאן במפקיד שאמר רוצה אני לצאת כו' כדי להפקיד בידם ובהלואה כשאדם רוצה לצאת בדרך רחוקה כדרך מדבר מלוה מעות מאחרים לצורך הדרך ומ"ה התחיל שם בלוה שאמר תלויהו לי לצורך הליכתי למדבר וכשהמלוה משיב לו גם רצוני לצאת שם ה"ל כאלו הבטיחו על קבלתו שם ומ"ה כתבו שם דצריך לקבל שם דאל"כ למה אמר כן דא"ל דאמר כן כדי לתבעו שם ההלואה כשירצה דהא בל"ה יש כח ביד המלוה לתבוע הלואתו מהלוה אפי' במדבר כנ"ל וא"כ גם פירוש דיכול לחזור לו הכ' כאן ר"ל והמפקיד צריך לקבלו דאל"כ למנ"מ קאמר דיכול להחזירו לו וק"ל:
ש"ך - שפתי כהן
(ו) אינו מקבלו ממנו כו' איתא בתוספתא פ"י דב"ק לא יחזיר לו במדבר כו' והאבדה חוזרת לבעלים בכל מקום ונ"ל הטעם שהרי לא הפקידו אצלו מדעתו מיהו היינו דוקא כשמחזירו ליד הבעלים הא לאו הכי בעי' מקום המשתמר ברשות הבעלים כדלעיל ר"ס רס"ז:
(ז) גם אני כו'. ורש"ל פ"י סי' נ"ד פסק דבעי ג"כ שיאמר אי בעינא אהדר לך ע"ש:
באר היטב
(ה) באחריותך: ובטור כת' דאם הנפקד מקבל עליו אחריות צריך המפקיד לקבלו במדבר ובודאי גם הרמב"ם מודה בזה דאז ה"ל מדבר כישוב וכן מוכח בב"י ע"ש עכ"ל הסמ"ע וכת' הש"ך דבתוספתא פ"י דב"ק איתא דהאבידה חוזרת לבעלים בכל מקום ונ"ל הטעם שהרי לא הפקידו אצלו מדעתו מיהו היינו דוקא כשמחזירה ליד הבעלים הא לא"ה בעינן מקום המשתמר ברשות הבעלים כמו שכתבתי בריש סימן רס"ז עכ"ל.
(ו) לילך: ורש"ל פ"י דב"ק סי' נ"ד פסק דבעי ג"כ שיאמר אי בעינא אהדר לך ע"ש. ש"ך:
(ז) המפקיד: עיין בתשו' רשד"ם סי' מ"ו ותכ"ד ובתשו' מהר"א ששון סי' צ"ו.