שולחן ערוך חושן משפט רטו ה


שולחן ערוך

המוכר את השדה מכר את האבנים הסדורות לגדר ואת האבנים המונחות על העומרים מפני שהם לצרכה (ומכר את מצריו) (טור) ומכר את הקנים החלקים המונחים תחת הגפנים כדי להעמידם ומכר את התבואה המחוברת לקרקע אע"פ שהגיע להקצר ומכר את מחיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע אע"פ שהקנים שלה עבים וחזקים ומכר את השומירה (פי' בית דירה שעושים לשומר השדה) העשויה בטיט אע"פ שאינה קבועה ומכר את החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השקמה (פי' שקמה אילן שעושה מין תאנים ובבחרותו שעדיין לא נכרתו ענפיו נקרא בתולת השקמה וכשיזקין ויכרתו ענפיו להחליפה נקרא סדן השקמה) אע"פ שהם עבים לה ומכר כל הדקלים שבה (אפילו העומדים על המצר) [טור] אבל לא מכר את האבנים שאינם סדורות לגדר ולא את האבנים שאינם מונחים על העומרים אע"פ שהם מוכנים לכך (וי"א דאם היו מונחות פעם אחת על העומרים הרי אלו מכורין) (טור וב"י בשם תוס') ולא את הקנים שבכרם שאינם מונחים תחת הגפנים אע"פ שהם משופין וחלקים ומוכנים לכך ולא את התבואה העקורה מהקרקע אע"פ שהיא צריכה לשדה (ליבשה שם) ובזמן שאמר ליה היא וכל מה שבתוכה הרי כולם מכורים בין כך ובין כך לא מכר מחיצת הקנים שהיא בית רובע אע"פ שהקנים שבה דקים וקטנים ולא מכר ערוגה קטנה של בשמים שיש לה שם בפני עצמה כגון שקורין לה בוורד"א של פלוני ולא את השומירה בזמן שאינה עשויה בטיט אע"פ שהיא קבועה בארץ ולא מכר החרוב המורכב ולא סדן השקמה אפילו הם דקים ולא מכר את הבור שבה ולא את הגת ולא את השובך בין שלמים בין חרובים וצריך המוכר ליקח להם דרך מהלוקח כדי שילך בה עד אותו הבור או הדות או הגת או השובך שנשארו לו בתוך השדה ואם פירש ואמר חוץ מאלו אינו צריך ליקח לו הדרך:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

מכר את האבני' כו':    אע"ג דכל הני תשמישי' אינן מחוברי' לקרקע נינהו מ"מ כיון דקבועי' ועומדי' ומיוחדי' לשדה או בית זה הן מכירין עמו:

המונחי' ע"ג העמרי':    בטור כתוב אם הונחו פעם אחת סגי וכמ"ש מור"ם בסמוך:

ומכר את מצריו:    פי' מצרי השדה עצמו והוא מהטור ובסמוך כתב מור"ם לשון הטור דאפי' הדקלי' דעל המצר ג"כ מכורי' עמו וכן הוא בגמרא וילפינן לה מאברהם שקנה שדה מעפרון וכתיב ביה ויקם שדה עפרון אשר במכפלה וגו' וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב לאברהם למקנה וסביב פירושו המצר:

הקני' החלקי':    כצ"ל בלא וי"ו וכן הוא ברמב"ם ובטור ור"ל שמקלפין הקליפה מעל גבי הקני' כדי שלא יתליעו ומעמידי' הקני' תחת הגפני' כדי להחזיקן ויעמדו על עמדם ובטור כתב גם קנים הללו והוא שהועמדו פעם אחת תחת הגפני' ע"ש וס"ל דהזמנה לכך לחוד לאו מילתא היא:

ומכר את מחיצת הקנים:    כן הוא ברי"ף ורמב"ם מחיצה אבל בגמ' שלנו וברשב"ם כתוב חיצת הקנים בלא מ"ם ראשונה ופירשב"ם חיצת קני' קני' הרבה גדלי' בקלח א' וכשהיא פחות' מבית רובע אינה חשובה להיות לה שם בפ"ע ונראה דגם מחיצת פירושו הכי:

ומכר את השומירה:    הוא סוכת נוצרים ששומרי הכרם יושבים בתוכו:

העשוי בטיט:    פי' שמלופף על גבה וסביבות כותליה בטיט דאז מחשב קבוע ועומד בכרם ונמכר עמה אע"פ שאינ' קבוע להיות' מחובר בכרם עצמה אבל כשאינו מכוסה בטיט כל סביב' מחשב כדבר המיטלטל אע"פ שמחוברת בקרקע הכרם וכדמסיק בסמוך ובטור כתב איפכא דכשהיא מכוסה בטיט היא חשובה ויש לה שם בפני עצמה ואינה נמכרת עמה אע"פ שקבוע בכרם עצמה וכשאינה מכוסה בטיט נמכרת עם הכרם אף שאינו קבוע בכרם עצמו ומהתימא שלא הביאו מור"ם לפחות לי"א.

שאינו מורכב:    היינו קודם שיזקין:

ואת בתולת השקמה:    פי' בעוד השקמה בבחרותו אבל כשמזקין קוצצין ענפיה ובאין אחרים במקומן ונקראת סדן השקמה ונעש' חשוב ואינו בטל לגבי השדה ואע"פ שאמר הוא וכל מה שבתוכו כמ"ש בסמוך והטעם כתב המ"מ מפני שהם חשובים כשדה בפני עצמו וחד שדה מכר לו ולא שני שדות ועפ"ר מ"ש עוד מזה:

ומכר כל הדקלים כו':    וכ"כ נ"י פרק המוכר בית וז"ל דהמוכר שדה מכר את הכרם וכן כל שאראילנות בכלל שדה הם עכ"ל ד"מ ר"ס רי"ו:

וצריך המוכר ליקח להם דרך כו'. עד ואם פירש ואמר חוץ כו':    כבר נתבאר טעמו בסי' שלפני זה ס"ב ע"ש:

ש"ך - שפתי כהן

(ב) וצריך המוכר ליקח כו' עיין בתשובות רשד"ם סי' רצ"ח. ע' בסמ"ע ס"ק ל"א ומהתימ' על מור"ם שלא הביאו לפחות לי"א כו' ואין כאן תימה כלל שמור"ם פסק כגי' הרי"ף ורמב"ם ורא"ש וכן משמע מנ"י ואדרבא איכא לתמוה על הטור וביותר שברמזים כתב כהרמב"ם:


ט"ז

באר היטב

(ו) לצרכם:    אע"ג דכל הני תשמישים אינן מחוברי' לקרקע נינהו מ"מ כיון דקבועין ועומדים ומיוחדים לשדה או בית זה הן נמכרין עמו. סמ"ע.


(ז) מצריו:    פי' מצרי השדה עצמו. שם.


(ח) וצריך:    עיין בתשובת רשד"ם סי' רצ"ח.



קצות החושן

▲ חזור לראש