שולחן ערוך חושן משפט רטו ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

המוכר את העיר מכר בתים בורות שיחין ומערות מרחצאות שובכות בית הבדים בית השלחין שבה ואת הסמוכין לה ואת החורשין (פי' תרגום יער חורשא ופי' ביברין פרדס שמאספין שם חיות וחפירה שמאספין בה דגים) המוקפים לה ואת השדות הידועים לה ואת הביברים של חיה ועופות ודגים שפניהם כנגדה אע"פ שרחוקים ממנה אבל לא מכר המטלטלין שבתוכה ובזמן שא"ל היא וכל מה שבתוכה אני מוכר לך הרי כולם מכורים בין כך וכין כך לא מכר את שיריה (פי' בגמ' בב"ב מאי שיריה פסקי באגי ופירש"י חתיכות בקעה הסמוכה לעיר אלא שמופלגת ממנה קצת שיש הפסק צונמא בינתים ושיריה לשון שירים הוא) ולא את בנותיה ולא את החורשים המוקצים ממנה ולא את החלק שיש לה בים ולא החלק שיש לה ביבשה ולא את ביברי חיה ועופות ודגים שאין פניהם כנגדה:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

בית השלחין:    בבית השלחין זה כולל שדה בית הבעל וגם גינות דשניהן נקראין כן. שדות ע"ש שצריכי' מים הרבה וכתיב ושולח מים על פני חוצות. גינות על שם שנאמר שלחייך פרדס רמוני' שמשלחי' פירות בכל שנה כ"כ המגיד משנה פכ"ח דמכירה ולכאורה היה נראה דאינו בכלל שדות מדכתב הרמב"ם והטור והמחבר כאן אחר זה שדות הידועות לה וצ"ל דשדות בית הבעל יש להן שם בפני עצמן ושדות שבסמוך איירי משאר שדות:

החורשין:    פי' יערי' שסביבות העיר:

כולם מכורי' כו':    פי' ואפילו בהמה ועבדי' ושאר כל המטלטלי' שבה טור ס"י:

לא מכר את שיריה ולא את בנותיה:    כן הוא לשון הברייתא פ' המוכר את הבית (דף ס"ח ע"ב) ומפרש שם הגמרא שיריה פסקי באגי ופי' רש"י חתיכת בקעה הגדולה הסמוכה לעיר אלא שמופלגת ממנ' קצת שיש הפסק צונמא בינתי' ושיריה לשון שיריים הוא עכ"ל ר"ש ובא לומר דאל תתמה מהענין שיריה לפסקי באגי ומ"ה כתב דהוא לשון שיריי' דפי' דבר קטן הנשאר מדבר גדול אף כאן הוא חתיכה בקעה מבקעה גדולה שהופסקה בצונמא ומ"ה אינה נמכרת עם העיר אף שבקעה הגדולה הסמוכה לעיר נמכרת עמה זו שהופסק' בצונמא ממנו לא נחשב מן העיר וכ"כ המ"מ בהדיא בריש פכ"ו דמכירה:

ומ"ש ולא את בנותיה:    ר"ל הכפרי' הסמוכי' ר"ש ול' המחבר כאן הוא לשון הרמב"ם פכ"ו שהוא כל' המשנה והברייתא דלשם וכל זה הביא נמי הב"י ע"ש ומהתימה על "עיר שושן שבמקום "שיריה הנ"ל בברייתא ובגמ' וברמב"ם ובל' המחבר כתב הוא ז"ל בין כך ובין כך לא מכר את "התכשיטין ואת "השירין שבתוכה שאינם שייכי' לה כלל ולא את בנותיה כו' עכ"ל מוכרח מדבריו שהוא סבר שיריה שכ' הרמב"ם והמחבר בזה הוא ל' שירין ונזמי' ולכך כתב ולא התכשיטין והשירין ולכך כתב נמי שבתוכו דאלו פי' ג"כ שירי בקעה לא שייך בה לשון שבתוכה ומה"נ סיים וכ' שאינם שייכי' לה כלל והן דברי' בטלי' ואינו עולה על הלב לפרש כן מכמה טעמי' ואיך לא ראה לפניו ל' הגמ' ופירש"י והמ"מ ודבר הלמד מענינו שוב ראיתי בע"ש בדפוס הנדפס בפראג שלישית הוגה ע"ד שכתבתי:

ולא את החלק שיש לה בים כו':    פי' ר"ש שיש להעיר חלק אחד בים ונקרא בשם העיר אלא שעומד בים:

ולא החלק שיש לה ביבשה:    פירש"י שהוא ג"כ ביבשה כמו העיר אלא שמופלג מן העיר ומיהו על שם העיר נקרא עכ"ל אלא שרשב"ם גורס שם בבריתא דחלק זה שבים ושביבשה נמכר עם העיר והרמב"ם גרס בברייתא אינו נמכר עם העיר וגם המ"מ כתב שם על דברי הרמב"ם פיר"ש וכתב שהרמב"ם חולק עם רשב"ם ולא כתב שהיה לו גירסא אחרת בגמ' והמחבר נמשך אחר ל' הרמב"ם והטור השמיטה ולא כתב מהאי בין כך ובין כך כו' והלאה ועד"ר שכתבתי קצת טעם לדבריו:
 

ש"ך - שפתי כהן

(א) המוכר את העיר כו' ואיתא פלוגתא במשנה פ' המוכר את הבית אי מכר את הסנטר ועיין בש"ס מאי סנטר ופסק הרי"ף דליתא לדרשב"ג וכ"פ הרמב"ם וברטנורא בפי' המשנה והרא"ש פ' המוכר את הבית תמה על הרי"ף ולק"מ ותמי' לי על הרא"ש דהא אוקמינ' בש"ס פ' הספינה בשטה וכל כה"ג לית הלכתא כחד מנייהו וכמ"ש הרי"ף והרא"ש בפרק הספינה שם וכן כתב עוד הרי"ף והרא"ש בכה"ג בס"פ הבית והעלי' וכ"כ עוד הרי"ף והרא"ש בכה"ג בר"פ גבי רשב"ג סבר מראה מקום הוא לו וכ"פ ברמזים שם סי' ו' בפשוט ומקושר ששינה פסול ע"ש נ"ל:
 

באר היטב

(ה) העיר:    במשנ' פרק המוכר את הבית פליגי אי מכר את הסנטר ועיין פירושו בש"ס שם ופסק הרי"ף דלית' לדרשב"ג וכ"פ הרמב"ם ור"ע ברטנורה בפי' המשנה והרא"ש תמה על הרי"ף ולק"מ ותמיה לי על הרא"ש דהא בפ' הספינה אוקימנא בשטה וכל כה"ג לית הלכת' כחד מינייהו וכמ"ש הרי"ף והרא"ש שם וכ"כ עוד בכה"ג בסוף ב"מ וגם בגיטין גבי רשב"ג סבר מרא' מקום הוא לו וכ"פ ברמזים גבי גט פשוט ומקושר ששינ' פסול ע"ש נ"ל. ש"ך.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש