שולחן ערוך חושן משפט רטו ו

בד"א במוכר מפני שהיה לו ללוקח לפרש ולא פירש אין לו אלא אלו אבל הנותן מתנה קנה את כולו בין בשדה בין בבית בין בחצר בין בבית הבד כללו של דבר הנותן קרקע קנה המקבל כל המחובר לה עד שיפרש:

הגה: ודוקא מה שהוא בתוך הדבר הניתן אבל מה שהוא חוץ ממנה כגון יציע וחדר וכדומה אין חילוק בין מכר למתנה (המגיד פכ"ו דמכירה וב"י בשם הר"ן):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

בד"א במוכר כו': הטעם דנהי דאמרו דמוכר בעין יפה מכר דהיינו דוקא במכר לו בית דמשייר הבור ודות לנפשו בזה אמרי' דאפי' דרך לבור ודות לא שייר לנפשו דכיון דפי' לו שמכר לו בית אותו בית מכר לו בשלימותו אבל בור ודות וגג אמרינן דלא מכר לו כיון דאינן בכלל שם בית ואמרי' כיון דמסתמא לא מכר לו אלא משום דזוזי אנסוהו למכור מאי דמכר מכר ומאי דלא מכר לא מכר והמע"ה:

אבל בנותן מתנה: דלא היה לו שום אונס המכריחו להמתנה אלא שבעין יפה ונפש חפיצה נתנו לו בכזה אמרינן דכל השייך לו וקבועים בו נתן מיהו מה שחוץ ממנו כגון יציע וחדר וכדומה כיון דלא הזכירו כלל לא אמרי' דהוה בכלל המתנה וכמ"ש מור"ם:

כללו של דבר הנותן קרקע: דוקא בקרקע יש חילוק בין מכר ומתנה לענין זה ולא במטלטלין וכמ"ש הטור ומור"ם לקמן בס"ס ר"ך ע"ש:

כל המחובר לה כו': ז"ל רשב"ם מיהו אם יש שם מעות או תבוא' תלושה שאינה צריכה לקרקע או כל דבר שלא הוצרך התנא דמתני' להזכיר ולומר דאינו נמכר בכלל בית או חצר או שדה משום דהוא מילתא דפשיטותא דאינו בכלל שדה כלל ההיא ודאי לא קנה לה ג"כ המקבל מתנ' עכ"ל וכן דעת המחבר ומזה נשמע דכל מה שאמרו דכשאומר כל מה שבתוכו מכור לך דבכללו הוא אפי' דברים התלושים כנ"ל מכ"ש דהוא בכלל מתנה וק"ל:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ג) במה דברים אמורים כו' עיין בתשובת מבי"ט ח"א סי' י"ז ומ"ו:

באר היטב

עריכה

(ט) במוכר: כתב הסמ"ע הטעם דנהי דאמרו מוכר בעין יפה מכר היינו דוקא במכר לו בית דמשייר הבור והדות לנפשו בזה אמרינן דאפילו דרך לבור ודות לא שייר לנפשו דכיון דפירש לו שמכר לו בית אותו בית מכר לו בשלימותו אבל בור ודות וגג לא מכר לו כיון דאינן בכלל שם בית ואמרינן כיון דמסתמא לא מכר לו אלא משום דזוזי אנסוהו למכור מאי דמכר מכר ומאי דלא מכר לא מכר והמע"ה עכ"ל ועיין בתשובת מבי"ט ח"ב סי' מ"ו וסי' ס"ו.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}