שולחן ערוך חושן משפט קצב יא


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

וכן אם אסף המוכר סל של פירות ונתן ללוקח קנה לוקח:

הגה: ויש חולקין וסבירא להו דאין קונין בחזקות אלו לא באכילת פירות ולא בהעמדת בהמה וכיוצא בזה שאינו מועיל לקרקע והכי מסתברא (טור בשם הראב"ד ור"ן פ"ק דקידושין והמגיד) היה גבשושית בשדה ונטלה או גומא וסתמה הוי חזקה ונ"ל דוקא אם מהני לקרקע אבל חפר מעט לא קנה אלא בשדה העומד לחרישה (מרדכי פח"ה):

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

וכן אם אסף המוכר סל של פירות:    פי' שאסף הפירות משדה זו שקונה ממנו דבזה מראה שגמר והקנה לו השדה עם הפירות והויכעין מ"ש הטור והמחבר בר"ס קמ"ב ע"ש:

לא באכילת פירות כו':    דין זה כתב הראב"ד וקאי גם אמ"ש הרמב"ם דבהיתה קרקע צחיח סלע שקונה אותה בשטיחת פירות או בהעמד' בהמה וכן ב' בהשגות הרמב"ם בהדיא ע"ז שם בפ"א דמכירה ואע"ג דלאו בר גדר ונעילה היא (כנ"ל) לקנותה בהו בחזק' הא יש קנינים אחרי' כסף ושטר וחליפין וק"ל ונר' דבהציע מצעות כו' הנ"ל בס"ט מודים דקנה כיון דנהנה גופו מגוף השדה כמו שמהני כשמשתמש בעבדים עבודת הגוף כמ"ש הטור והמחבר לקמן בסי' קצ"ו ול"ד לאכילת פירות דאינו נהנה מגוף השדה כ"כ הרא"ש בהדיא והבאתי לשונו בדרישה ולא כמשמעות ד"מ ע"ש:

והכי מסתברא:    בטור ובפרישה שעליו כתבתי טעמא דס"ל דלא אמרו דמהני אכילת פירות אלא להטוען קניתי בכסף ובשטר ואבדתי השטר לאחר ג"ש והביא ראיה מזה שאכל הפירות ג"ש שעומדת לו אכילת פירות כאלו מראה השטר לפנינו ועיקר קנינו היה בכסף ובשטר אבל לקנות השדה במה שאכל הפירות לחוד לא מהני:
 

ש"ך - שפתי כהן

(ד) וי"ח ע"ל סימן ער"ה ס"ב:
 

באר היטב

(יא) חולקין:    ונרא' דבהציע מצעות כו' דבס"ט מודים דקנה כיון דנהנה גופו מגוף השדה כמו שמהני כשמשתמש בעבדים עבודת הגוף כמ"ש בסי' קצ"ו ולא דמי לאכילת פירות דאינו נהנה מגוף השדה וכ"כ הרא"ש בהדיא. סמ"ע.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש