באר היטב על חושן משפט קצב
סעיף א
עריכה(א) כיצד: דיני קניות החזקות עיין בתשו' מהר"א ששון סי' קל"ז קמ"ז וקמ"ח ומהר"י הלוי סי' מ"ז.
סעיף ב
עריכה(ב) המפתח: פירוש דאם יעשה אח"כ חזקה בנעל או גדר או פרץ אפי' שלא בפניו הוי חזקה אבל במסירת המפתח לחוד לא קנה וכן הסכמת הטור ע"ש. סמ"ע.
סעיף ג
עריכה(ג) ופתחו: כב"י הטעם דבנעילה אינו נרא' שעושה לשם קנין אלא דלבקשת בעה"ב נעלו שיהא משומר מה שבבית אבל כשחזר ופתחו נרא' וניכר שנעל משום החזקה. שם.
(ד) מנעול: פירוש אע"ג דלא נעל כלל והא דלא מהני בנכסי הגר בסי' ער"ה שאני הכא דיש דעת אחרת מקנה כ"כ הב"י כדי של"ת דברי הטור אהדדי ע"ש (והט"ז דחה דברי הב"י בזה ע"ש מה שיישב באופן אחר).
סעיף ד
עריכה(ה) מעשרה: היינו כשיש מקום מדרון ושיפוע מהכותל ולחוץ שהיא בנויה ע"ג תל דאז במחיצה כל דהוא מונע שא"י לכנוס בה עוד. סמ"ע.
סעיף ו
עריכה(ו) שסילוק: ל' הש"ס דה"ל כמבריח ארי מנכסי חבירו ופירש הרשב"ם הא למה זה דומה למשיב אבידה דכל ישראל מצווין להציל ממון חבריהם מן ההיזק. שם.
סעיף ז
עריכה(ז) בהילוך: (עיקר הטעם כיון דכל הנאת השביל הוא ההילוך ע"כ קנה בהילוך. מזה יש ללמוד במי שקנה מקום בבה"כ מחבירו וישב עליו הוה חזקה כיון דכל תשמיש המקום הוא בכך לכ"ע לא מצי לחזור בו כ"כ בתשובת משאת בנימין. ט"ז).
(ח) רוחב: עיין מה שפירש הסמ"ע בדברי המחבר והרמ"א בזה ע"ש.
סעיף ט
עריכה(ט) ושכב: ע"ל סי' ער"ה סט"ו בדין המחזיק בנכסי הגר שם לא כת' המחבר ושכב עליהן והרמ"א כת' עליו די"א דבעינן נמי שישכב עליהן כדי שיהא גופו נהנה מגוף הקרקע ע"ש. סמ"ע.
סעיף י
עריכה(י) שאסף: עיין בתשו' רשד"ם סי' שע"ו.
סעיף יא
עריכה(יא) חולקין: ונרא' דבהציע מצעות כו' דבס"ט מודים דקנה כיון דנהנה גופו מגוף השדה כמו שמהני כשמשתמש בעבדים עבודת הגוף כמ"ש בסי' קצ"ו ולא דמי לאכילת פירות דאינו נהנה מגוף השדה וכ"כ הרא"ש בהדיא. סמ"ע.
סעיף יב
עריכה(יב) כולם: כלל דבריו הוא דאפילו במקום שאין קונין בכסף בלא שטר מ"מ בחזקה בלא שטר קונה דחזקה עדיפא דעשה מעשה בגוף השדה אבל כשבא לקנות כמה שדות לא מהני החזקה שהחזיק בא' מהן אפילו הן סמוכות זו לזו אם לא שנתן דמי כולן דאז קונה כולן בחזקה אחת ואפילו במקום שאין קונין בכסף לחוד ואפילו אינן סמוכות ודלא כע"ש. שם.
(יג) מעותיו: מיהו כנגד מעותיו קנה אפילו עייל ונפיק אזוזי ועיין בריב"ש סי' תע"ו. שם.
(יד) במתנה: טעמייהו כיון שלא קבל ממנו כלום מסתמא דעתו של הנותן שתהא הברירה בידו לחזור בו כל זמן שלא קנאוהו המקבל ואפילו החולקים במתנה מודים בשכירות דבהחזיק באח' מהן קנה כולן אע"פ שג"כ לא נתן להמשכיר עדיין כלום דשאני שכירות דאינה משתלמת אלא לבסוף ומתחלת השכירות הסכים עמו להיות המעות עליו בחוב עד סוף זמן השכירות. שם.
סעיף טז
עריכה(טו) לחודה: ע"ל סי' קצ"ד ס"א בהג"ה ועיין בתשו' ן' לב ס"א כלל י"ג סי' פ'.