שולחן ערוך חושן משפט קכה ו
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קכה · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אם אמר תן ק' לפלוני במתנה י"א שאינו כזכי ויכול לחזור בכל זמן שלא הגיע לידו אא"כ א"ל זכי לו ואז זכה לו וקנה וכגון שהיה ברשותו אבל אם אינו ברשותו לא ומיהו אפי' אינו ברשותו לכשיבא לרשותו יזכה לו אם לא יחזור בו הנותן קודם לכן:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(כח) תן ק' לפלוני במתנה כו'. לכאורה משמע דבחוב ופקדון לכ"ע הוי תן כזכי אפי' באנו נותן לו עתה החפץ רק שבח אח"כ לרשותו קודם שיחזיר בו המשלח אבל באמת בתוספת פ"ק דגיטין דף י"ג ע"א ד"ה והא לא משך כו' ובהרא"ש שם כתבו בשם ר"ת דאף בחוב ופקדון לא הוי הולך אותן כזכי אלא כשמוסר לידו עתה ואומר לו הולך או תן וכן הוא במרדכי שם וכ"כ התוס' פ' המוכר את הספינה דף פ"ה ע"א ד"ה ה"ג כו' בשם ר"ת וכ"כ ר' ירוחם נט"ו ריש ח"ב בשם ר"ת ויש לומר דגם דעת הטור והמחבר כן אלא דאשמועי' הכא דלסבר' ר"ת במתנה לא הוי תן כזכי אפי' מוסרו לו עתה ולהרמ"ה הוי תן כזכי בכה"ג אף במתנה ודו"ק. ועיין בא"ע סי' ק"ס ס"ו מדין הולך ותן בגט:
(כט) כ"ז שלא הגיע לידו של המקבל. ועיין בתשו' מהר"ר יעקב לבית לוי סי' נ"ה וכ' בתשו' מבי"ט ח"ב סי' קצ"ה דאפי' ר"ת דאמר תן במתנה לאו כזכי מודה דכל היכא שהשליח הוליכו למקום המקבל דהוי כזכי כיון שהי' יכול המקבל ליטלו כו' ע"ש ולא נהירא וכן משמע מדברי הפוסקי' והטור והמחבר דעיקר החזר' תלוי בכל זמן שלא הגיע ליד המקבל וק"ל ואולי צירף המבי"ט שם ג"כ מפני שהמעשה הי' שכבר נתן לו המקצת כדמשמע קצת מלשונו שם ע"ש אבל באמת גם זה אינו דאפי' נתן לו המקצת יכול לחזור ממה שלא נתן וכדלקמן סי' רכ"ו ס"ב וק"ל:
(ל) וכגון שהי' ברשותו ונראה דגם בחוב ופקדון אפי' א"ל זכי בעינן שיגיע אח"כ לרשות השליח דאל"כ יכול לחזור בו דהא זכי במתנה לכ"ע מועיל כמו בחוב ופקדון וכ"כ הרמב"ן בחדושיו פרק המוכר הספינה דף ס"ה ע"א וז"ל בפקדון דליתיה ברשותיה דנפקד כגון פרה שבאגם וכיוצא בו או שהיא בחצר שאינו משתמר' שאינו קונה לו אע"פ שמקבל עליו וא"ל זכה בפי' לא קנה עכ"ל וכן משמע להדיא בתוס' שם דף פ"ה ע"א ובתוס' ספ"ק דגטין דף י"ג ע"ב ד"ה גופא ובהרא"ש שם:
(לא) שהי' ברשותו כו'. כתב הב"ח דהיינו סברת ר"ת אבל לסברת הרמ"ה שהביא הטור בעינן שיהא בידו ממש ולקמן סימן רמ"ג סתם הטור כר"ת והכי נקטי' ודלא כמו שכתב בש"ע כאן דלא הכריע עכ"ל ואין בזה השגה על המחבר דאדרבה ס"ל דכ"ע מודו בזה דרשותו הוי כמו ידו וכמש"ל ס"ק ל"ב וכן כתב' לקמן סימן רמ"ג ס"ד בסתם בדברי הטור.
באר היטב
(יט) תן: לכאורה משמע דבחוב ופקדון לכ"ע הוי תן כזכי אפי' אינו נותן לו עתה החפץ רק שבא אח"כ לרשותו קודם שיחזור בו המשלח אבל באמת בתוס' פ"ק דגיטין ובהרא"ש שם כתבו בשם ר"ת דאף בחוב ופקדון לא הוי הולך או תן כזכי אלא כשמוסר לידו עתה וכ"כ התוספות בב"ב דף פ"ה וכן הוא במרדכי וכ"כ רבינו ירוחם וי"ל דגם דעת הט"ו כן אלא דאשמעינן הכא דלר"ת במתנה לא הוי תן כזכי אפי' מסרו לו עתה ולהרמ"ה הוי תן כזכי בכה"ג אף במתנ' ועיין באבן העזר סי' ק"מ ס"ו מדין הולך ותן בגט. שם.
(כ) לידו: של המקבל ועיין בתשובת מהר"י לבית לוי סי' נ"ה וכתב המבי"ט ח"ב סימן קצ"ה דאפי' לר"ת דבמתנה לא הוי תן כזכי מודה דהיכא שהשליח הוליכו למקום המקבל דהוי כזכי כיון שהי' יכול המקבל ליטלו כו' ע"ש ולא נהירא וכ"מ מדברי הפוסקים והט"ו דעיקר החזר' תלוי בכל זמן שלא הגיה ליד המקבל ואולי צירף המבי"ט שם מה שהמעש' הי' שכבר נתן לו המקצת ע"ש אבל באמת גם זה אינו דאפי' נתן לו המקצת יכול לחזור בו ממה שלא נתן וכמ"ש בסימן רכ"ו ס"ב. שם.
(כא) ברשותו: ונרא' דגם בחוב ופקדון אפי' א"ל זכי בעינן שיגיע אח"כ לרשות השליח דאל"כ יכול לחזור בו וכ"כ הרמב"ן בחידושיו וכ"מ להדיא בתוס' הנ"ל ובהרא"ש שם וכתב הב"ח דלסברת הרמ"ה שהביא הטור בעינן שיהא בידו ממש ובסימן רמ"ג סתם הטור כר"ת והכי נקטינן ודלא כמ"ש כאן בש"ע דלא הכריע עכ"ל ואין בזה השגה על המחבר דס"ל דכ"ע מודו בזה דרשותו הוי כידו וכ"כ בסי' רמ"ג ס"ד בסתם כדברי הטור. שם.