שולחן ערוך חושן משפט קח י
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קח · י · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
מתו היורשים שהיה להם לישבע שבועת היורשים י"א שאין יורשיהם נשבעים ונוטלים ויש אומרים שגם הם נשבעים שלא פקדנו אבא ולא אבא דאבא ונוטלים:
מפרשים
י"א שאין יורשיהן נשבעין ונוטלין טעמו כתבתי בפרישה בשם ב"ת דס"ל דהא דאמרו שאין אדם מוריש שבועה לבניו הוא משום דכל ממון דאין אדם זוכה בו כ"א בשבועה לית ליה זכות ביה כל זמן שלא נשבע מ"ה נמי אין מוריש שבועה לבניו אחריו:
וי"א שגם הן כו'. ס"ל דטעם דאין אדם מוריש שבוע' לבניו הוא משום דעל אביהן היה מוטל לישבע שבועת ברי לא נפרעתי ואין היורשין יכולין לישבע עליה כנ"ל משא"כ בזה דיורשין ויורשי יורשים דכולם שבועת שמא הוא ונשבעים שלא א"ל מורישם ששטר זה פרוע הוא עכ"ל ושני הטעמים (דשני הי"א הנ"ל) כתב בעה"ת שם בשער י"ד דין ג' וכ' ג"כ דהנ"מ משני הטעמים הוא דין זה דיורשים מן היורשים ע"ש. ואף על גב דבזה דיורשים מן היורשים איירי דלא מת הלוה בחיי מלוה מכל מקום אין זה בכלל הבו דלא לוסיף עלה הנ"ל כיון דעכ"פ יתמי דיתמי המלוה באין להוציא מיתמי הלוה ממון שלא היה יכול לגבות אביהן מיתמי הלוה כ"א בשבועה ולא אמרו רב ושמואל מת לוה בחיי מלוה אלא משום דאיירי מיתמי המלוה הראשונים דבהן אין שייך שבוע' עכ"פ כ"א כשמת לוה בחיי המלוה ודוק:
(יח) ונוטלים. ומ"מ היכא שיורשי הלוה יכולים לטעון ליורשי המלוה שנפרעו מאביהן וזה היו יכולים לישבע בברי ואח"כ מתו אין יורשי היורשים נשבעים ונוטלים ודוק וכן כ' הב"ח ע"ש וע"ל ס"ט וע' בסמ"ע ס"ק ל"ד וע' ב"ח ודו"ק:
(כד) ונוטלים: ומ"מ היכא שיורשי הלוה היו יכולים לטעון ליורשי המלוה שנפרעו מאביהן וזה היו יכולים לישבע בברי ואח"כ מתו אין יורשי היורשים נשבעין ונוטלין ודוק וכ"כ הב"ח ע"ש וע"ל ס"ט. ש"ך.
(ז) מתו היורשין שהיה להם לישבע שבועת היורשין עיין טור שהביא בשם הראב"ד היכא שמת מלוה בחיי לוה שהיה להם לישבע שבועת היורשין וליטול ומת א' מהם קודם שנשבע אין האחין גובין בשבועתו שמא להם לא צוה ולו צוה והם אין יכולין לישבע שלא נפקד אחיהן המת מאביו לפיכך נשבעין וגובין חלקם ומפסידים חלקו ועיין שם ולפי מה שנראה לומר בסק"ז דהיכא דכתוב לכל מי שמוציאו דאין צריך לבא מכח המוריש לא אמרינן אין אדם מוריש א"כ ה"ה הכא כיון דאחין א"צ כתיבה ומסירה ויכול אחד לגבות כלו אפי' אין לו כתיבה מהאחין וכמ"ש בתשובת הרמ"א סי' כ"ב ותשובות צמח צדק סימן צ"ב דמהאי טעמא באחין שחלקו בשטרות לא מצי מחיל משום דאין צריך לבא מכחו ע"ש אם כן היה מקום לומר דלא שייך בזה אין אדם מוריש אע"כ דאפי' היכא דא"צ לבא מכח ירושה נמי אין אדם מוריש: