שולחן ערוך חושן משפט פח טז
<< · שולחן ערוך חושן משפט · פח · טז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
וכן אם תבעו חטים והודה בהם ואחר כך תבעו שעורים וכפר כיון שהודה בתביעת החטים קודם שתבעו שעורים אינה מקצת הטענה ומשלם החטים ונשבע היסת על השעורים:
- הגה: ויש אומרים דבהנך נמי רואין אם הנתבע מיהר להודות קודם שיספיק התובע לתבעו חייב (טור):
מפרשים
וי"א דבהנך נמי כו'. מלשון מור"ם שכ' דהנך משמע דגם אהא דקדם הנתבע ואמר שעורי' יש לך בידי שלפני זה קאי וקאמר דחייב ר"ל חייב לישבע ש"ד דאין בידו חיטין כאלו תבעו התובע בשניהם יחד והוא הודה לו בא' אבל בטור כ' דבהך נמי כו' משמע דוקא אדסמיך ליה קאי ועפ"ר שם כתבתי טעם למה כתב כאן די"א כן דמשמע דאיכא דלא ס"ל הכי ובהא דלעיל סי"ד הכל מודים דאם כמערים דחייב דשאני בהא דלא מהני ליה ערמתו אלא שא"צ לישבע על השעורים אבל החטי' צריך לשלם לו וכן בדין שלפני זה דחייב לשלם השעורי' עכ"פ ולא בא אלא להפטר משבועה על החטין משום הכי לא חשדינן ליה שיערים בשביל זה וק"ל:
(לג) וי"א כו'. כ' הסמ"ע ס"ק ל' הא דכ' כאן די"א כן משמע דאיכ' דלא ס"ל הכי ול"ד לדלעיל סי"ד דהכל מודים דשאני בהא דלא מהני ליה ערמתו רק לפטור משבועה אבל החיטים צריך לשלם לו וכן בדין שלפני זה סט"ו חייב לשלם השעורים עכ"פ לכן לא חשדינן ליה שיערים בשביל זה וק"ל עכ"ל ולא נהיר' לי דהא משמע לעיל סי"ד שמבקש ליתן השעורים וערמתו אינו רק לפטור מן השבועה וכן פרש"י והר"ן פרק שבועת הדיינים להדיא בהך דלעיל סי' י"ד וז"ל אם כמערים אם נראה לב"ד שקפץ להודות כדי שלא יטעננו זה שעורים ויתחייב לו שבועה בהודאת שעורים כו' עכ"ל אלא נראה דשאני התם כיון דלא הודה לומה שתבעו רק מין אחר משא"כ הכא שהודה לו מה שתבעו וזה ברור:
(לד) דבהנך נמי כו'. מלשון הר"ב שכתב "דבהנך משמע דקאי גם אסעיף שלפני זה וכ"כ הסמ"ע ס"ק ל' והב"ח לדעתו מיהו כתב הסמ"ע דבטור כתב דבהך נמי כו' משמע דדוק' אדסמיך ליה קאי וגם בע"ש כתב דבהא נמי כו' וגם הב"ח כ' דלא נהיר' דברי הר"ב אלא דוקא בהך קאמר הטור כיון שקפץ הנתבע והשיב קודם שנגמר התובע תביעתו התם הוא דרואין כו' אבל בכה"ג דלעיל דהתחיל הנתבע לא אמרי' רואין כלל עכ"ל ולי נרא' עיקר כדברי הר"ב דה"ה בהך דלעיל קאמר הטור דהא הך דינא דלעיל בסעיף הקודם למד הר"ן פרק שבועת הדיינים מהך דינא דלעיל סעיף י"ד דאמרי' ואם עשה כן לפי תומו פטור משבועת התורה כו' ואהא כתב הר"ן שם וז"ל ומהא שמעינן שתהא תביעה קודמת להודאה מקצת אבל כל שהודא' מקצת קודמת אע"פ שתבעו אח"כ פטור וכן דקדק מכאן הר"י הלוי עכ"ל וכן משמע להדיא בב"י וא"כ משמע דכי היכא דהתם אינו פטור אלא כשהוד' כן לפי תומו ולא כמערים ה"ה הכא וגם הסברא נותנת דכיון שהב"ד רואין שהוא כמערים מה לי הכא מה לי התם ועמ"ש לקמן סעיף ל"ב:
(כד) וי"א: כתב הסמ"ע הא דכת' כאן די"א כן משמע דאיכ' דלא ס"ל הכי ול"ד לדלעיל סי"ד דהכל מודים דשאני בהא דלא מהניא ליה ערמתו רק לפטור משבוע' אבל החטים צריך לשלם לו וכן בסט"ו דחייב לשלם השעורים עכ"פ לכך לא חשדינן ליה שיערים בשביל זה ע"כ ולא נהירא לי דהא משמע בסי"ד שמבקש ליתן השעורים וערמתו אינו רק לפטור מן השבוע' וכן פרש"י והר"ן פרק שבועת הדיינים להדיא כו' אלא נרא' דשאני התם כיון דלא הוד' לו במה שתבעו רק מין אחר משא"כ הכא שהוד' לו מה שתבעו וזה ברור עכ"ל הש"ך.
(כה) דבהנך: כת' הסמ"ע דמלשון הרמ"א שכת' דבהנך כו' משמע דקאי גם אסעיף שלפני זה אבל בטור כת' דבהך נמי כו' משמע דדוקא אדסמיך ליה קאי והש"ך כת' דנ"ל עיקר כדברי הרמ"א דהא הך דינא דלעיל למד הר"ן מדין דסי"ד דאמרינן ואם עשה כן לפי תומו כו' אהא כת' וז"ל ומהא שמעינן שתהא תביע' קודמת כו' וכן משמע להדיא בב"י וא"כ משמע דכי היכי דהתם אינו פטור אלא כשהוד' כן לפי תומו ולא כמערים ה"ה הכא וגם הסברא נותנת דכיון שהב"ד רואין שהוא כמערים מה לי הכא מה לי התם וע"ל סל"ב עכ"ל.