שולחן ערוך חושן משפט פח טו
<< · שולחן ערוך חושן משפט · פח · טו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
קדם הנתבע ואמר שעורים יש לך בידי ואח"כ תבע התובע חטים וכפר הואיל והודה בשעורים קודם שיתבע החטים אין כאן הודאה מקצת הטענה ומשלם השעורים ונשבע היסת על החטים:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(ל) הואיל והודה בשעורים עמ"ש לקמן בסעיף שאח"ז:
(לא) אין כאן הודאה אלא מקצת כו'. הטעם כמ"ש לקמן בשם הר"ן וכ"כ ר"י נ"ג ח"ב דלעולם אין מודה מקצת חייב שבועת התור' אלא כשהוד' אחר התביעה ולפ"ז משמע דה"ה במין אחד פטור כגון שבאו לב"ד וקדם הנתבע ואמר לו אני חייב לך נ' זוז והשיב לו התובע אתה חייב לי עוד נ' זוז והוא כופר פטור משבועת התור' ודו"ק וכן כ' הרמב"ן ובה"ת להדיא והבאתי דבריהם לעיל סי' ע"ה ס"ג סק"ט ע"ש ועיין מ"ש לקמן סעיף ל"ב:
(לב) ומשלם השעורים. נראה דהיינו דוקא כשעומד בהודאתו אבל יכול לחזור בו ולומר טעיתי בהודאתי ונזכרתי שאיני חייב לך כלום כיון שהודה לו מעצמו וכמו שהוכחתי לעיל סי' פ"א סעיף כ"ב ס"ק נ"ו באריכות מן התוס' והרבה פוסקים אבל אינו יכול לטעון משטה הייתי בך ואע"ג דלעיל סי"ב העליתי דיכול לטעון משטה הייתי בך היינו משום דהתם תבעו בחטים יכול לומר לפי שתבעתני דבר שאינו והשטית בי השטיתי בך והודיתי לך בדבר אחר אבל כאן שלא תבעו מתחלה כלל לא שייך לומר שהשטה בו כיון שהודה לו בפני ב"ד וכן העליתי לעיל סי' פ"א סכ"ב ס"ק נ"ה ע"ש וגם לעיל סי"ב נראה דדוקא משטה יכול לטעון אבל אינו יכול לטעון טעיתי ואע"ג דלעיל סי' פ"א ס"ק נ"ו העליתי דבמודה מעצמו אף לפני ב"ד יכול לטעון טעיתי היינו במודה מעצמו בלי שום תביע' אבל הכא שתבעו בחטים והשיב לו לא שייך לומר כן ודו"ק:
באר היטב
(כא) חטים: (כת' הט"ז דצ"ל חטים ושעורים דאל"כ הא בלא"ה הוא פטור מחמת שאינו ממין הטענ') ובאמת בטור הגירס' היא ממין הטענ' רק שהב"י הגיה מקצת במקום ממין ע"ש וק"ל.
(כב) קודם: הטעם כת' הר"ן דלעולם אין מודה מקצת חייב שבועת התור' אלא כשהוד' אחר התביע' ולפ"ז משמע דה"ה במין אחד פטור כגון שבאו לב"ד וקדם הנתבע ואמר אני חייב לך נ' זוז והשיב לו התובע אתה חייב לי עוד נ' זוז והוא כופר פטור משבועת התור' וכ"כ הרמב"ן ובעה"ת להדי' ע"ל סי' ע"ה ס"ג ולקמן סל"ב. ש"ך.
(כג) ומשלם: כת' הש"ך ומ"מ יכול לטעון טעיתי בהודאתי ונזכרתי שאיני ח"ל כלום כיון שהוד' לו מעצמו וכמ"ש בסי' פ"א סכ"ב באריכות ע"ש אבל א"י לטעון משטה הייתי בך ואע"ג דבסי"ב העליתי דיכול לטעון משט' היינו משום דהתם תבעו בחטים י"ל לפי שתבעתני דבר שאינו והשטית בי השטיתי בך והודיתי בדבר אחר אבל כאן שלא תבעו מתחל' כלל לא שייך לומר שהשט' בו כיון שהוד' בפני ב"ד וגם בסי"ב נרא' דדוק' משט' יכול לטעון אבל א"י לטעון טעיתי ואע"ג דבסי' פ"א שם העליתי דבמוד' מעצמו אף לפני ב"ד יכול לטעון טעיתי היינו במוד' מעצמו בלי שום תביע' אבל הכא (בדין דסי"ב) שתבעו בחטים והשיב לו לא שייך לומר כן ודוק עכ"ל.