שולחן ערוך חושן משפט עז ה
<< · שולחן ערוך חושן משפט · עז · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
ראובן תבע משנים שלוו ממנו כאחד וכפר אחד והודה אחד אין עדותו מחייב את חבירו (שבועה) ואם היו הנתבעים ג' והודו השנים עליו ועל עצמן אין האחד מתחייב ממון על פיהם אבל אם הוציא שטר על ג' שיש לו אצלם כך וכך ממון וטענו כולם ואמרו פרענו זה בפני זה אם כל אחד כתב סך ידוע בפני עצמם ואין ביניהם שותפות מעידים זה על זה ואין חוששין לגומלין. (וע' לעיל סי' ל"ז סעיף ד' ה' ו'):
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
והודה א' כו' את חבירו שבועה ואם כו'. כצ"ל וז"ל הטור (בס"ה) והודה השני שלוו שניהן ממנו בתורת שותפות הרי זה שהודה נתחייב בכל אבל אין מקבלים עדותו על חבירו לחייבו ש"ד מפני שהוא נוגע בעדות עכ"ל פי' שע"י עדותו לא יפרע אלא החצי והשני החצי:
וטענו כולם ואמרו פרענו כו'. מעידים זה לזה הטעם שאין אחד נוגע בעדותו של חבירו כיון שעל כל אחד כ' סך בפ"ע והא דשינה הטור והמחבר וכתבו כאן דטענו שפרעו ולפני זה כ' דטענו שחייבין ה"ט משום דכאן דאיירי דלוו בשטר אם היו מעידין שחייבין א"צ לעדותן דגם זולתן נאמן בעל השטר לגבות ולהוציא בשטרו ולכתוב הדין בג' שלוו כל א' בפ"ע בלא שטר שמעידין השנים על השלישי שלוה זה ופשיטא דהא אין להן שייכות זה לזה כיון שמחולקין המה גם בהלוואה משא"כ כשלוו בשטר א' דיש להן שייכות אהדדי וקמ"ל דאפ"ה מעידין עליו אבל לעיל סי' ל"ז ס"ו כתב המחבר הדין בשנים המעידים חובות השלישי וע"ש מ"ש וק"ל:
ש"ך - שפתי כהן
(יב) והוד' א' כו' ל' הטור זה שהוד' נתחייב בכל כו' ונראה דאפי' לדעת הרמב"ם והמחבר דלעיל ר"ס א' דא"י לגבות כל החוב מא' מהן אא"כ אין לשני לשלם כאן כיון שאי אפשר לגבות מהשני שהרי הוא כופר ה"ל כאין לו וגובה הכל מן זה שהודה וע"כ כתב המחבר ג"כ לעיל סי' ל"ז סעיף ד' דזה שהודה הוא יתחייב בכל וכן מוכח להדי' בבעל העיטור דס"ל דא"י לגבות כל החוב מאחד מהן אא"כ אין לשני וכמ"ש הטור ר"ס זה בשמו וכתב באות שי"ן שיתוף וז"ל שנים שלוו מאחד אחראין וערבאין זה לזה והלכך אם מת א' מהן או העני או כפר א' והודה א' אותו שהוד' מתחייב בכל ואין מקבלים ערותו על חבירו עב"ל וכ"כ בהגהת מרדכי פי"א דכתובות ומביאה ב"י לקמן סי' קע"ו מחו' כ"ה:
(יג) אין עדותו כו'. בבית חדש הוי קשיא לי' דאם יש לא' או לשנים שהודו נכסי' מאי ל"מ בעדותו יגבה הכל ממנו ותירץ דמיירי שאין לו נכסים ואפ"ה נוגע בעדות שמא יתעשר וע"כ כתב דהדין שכ' המחבר לעיל סי' ל"ז סעיף י' דאין נוגע בעדות בשביל שמא יתעשר צ"ע ולפע"ד הדין דין אמת וכמש"ל סי' קכ"ג ס"ק כ"ג וכאן מיירי שיש להמודה נכסים במקום אחר ולהכופר יש נכסים כאן א"נ שיש לזה בינונית ולזה זיבורית וכה"ג וק"ל:
(יד) אבל אם הוציא כו'. כתב הב"ח ומה ששינה דברישא קאמר שכפר כו' וכאן קאמר ואמרו פרענו כו' נראה דכאן דאיכא שטר בעדים אין צריך לעדות השנים כו' אבל ברישא צריך לומר דכפר האחד דאלו טען הא' פרעתי אין כאן ש"ד נגד העד שאמר לוה וכן אין חייב לשלם כנגד שנים שמעידים שלוה אפי' אין נוגעים בעדות דהמלוה את חבירו בעדים א"צ לפרעו בעדים ואפי' עד אחד או שנים מעידים שלוה ולא פרע אין כאן ש"ד ולא חיוב תשלומים אפי' אמרו לא זזה ידו מתוך ידינו כו' דשמא הי' אצלו כנגדו כסות או כלים דממילא פרע לו כבר חובו עכ"ל ומ"ש במעידים שלוה ולא פרע אין כאן ש"ד ולא חיוב תשלומים כו' הוא טעות דפשיטא בכה"ג בשנים חייב ממון ובעד א' נמי ה"ל משאיל"מ וכמ"ש כל הפוסקים והטור והמחבר לעיל סי' ע"ה ס"ג:
(טו) מעידים זה על זה כו'. והיכא ששלשה הלוו מנה לאחד וא' טוען ושנים מעידים ומוציאים ממנו המנה ואחר כך מודים בדבר צריכים להחזיר לו המנה ואין נאמנים במגו. כ"פ מהרש"ל פ' שור שנגח ד' וה' סי' י"ח ע"ש ואין דבריו נ"ל ודו"ק:
באר היטב
(יג) והודה: לשון הטור זה שהוד' נתחייב בכל כו' ונרא' דאפי' לדעת הרמב"ם והמחבר בס"א דא"י לגבות כל החוב מאחד מהן אא"כ אין לשני לשלם כאן דא"א לגבות מהשני שהרי כופר ה"ל כאין לו וגוב' הכל מזה שהוד'. ש"ך.
(יד) חבירו: ז"ל הטור אבל אין מקבלין עדותו על חבירו לחייבו ש"ד מפני שהוא נוגע בעדות ע"כ ופי' הסמ"ע שע"י עדותו לא יפרע אלא החצי והשני החצי והב"ח הקש' דאם יש נכסים לזה שהוד' מאי נ"מ בעדותו יגב' הכל ממנו ותירץ דמיירי שאין לו נכסים ואפ"ה הוי נוגע בעדות שמא יתעשר וע"כ כת' דהדין שכת' המחבר בסי' ל"ז ס"י דאינו נוגע בעדות בשביל שמא יתעשר צ"ע ולענ"ד הדין דין אמת וכאן מיירי שיש להמוד' נכסים במקום אחר ולהשני יש נכסים כאן א"נ שיש לזה בינונית ולזה זיבורית וכה"ג. שם.
(טו) פרענו: כת' הב"ח ומה ששינ' דבריש' קאמר שכפר כו' וכאן קאמר פרענו כו' נרא' דכאן איכ' שטר בעדים א"צ לעדות השנים אבל בריש' צ"ל דכפר הא' דאלו טען פרעתי אין כאן ש"ד נגד העד ואין חייב לשלם נגד שנים אפי' אין נוגעים בעדות דהמלו' את חבירו בעדים א"צ לפרוע בעדים ואפי' עד א' או שנים מעידים שלו' ולא פרע כגון שאומרים שלא זזה ידו כו' אין כאן ש"ד ולא חיוב תשלומין דשמא הי' אצלו כנגדו כסות או כלים דממיל' פרע לו כל חובו עכ"ל וזהו טעות דפשיט' דבכה"ג שאומרים לא זזה כו' שנים מחייבים ממון ובעד א' נמי ה"ל משואיל"מ וכמ"ש כל הפוסקים והט"ז בסי' ע"ה סי"ג. שם.
(טז) זה: והיכ' שג' הלוו מנה לאחד ואחד טוען וב' מעידים והוציאו ממנו המנ' ואחר כך מודים בדבר צריכים להחזיר לו המנ' ואין נאמנים במגו כ"פ מהרש"ל פרק שור שנגח ד' וה' סי' י"ח ע"ש ואין דבריו נ"ל ודו"ק. שם.
קצות החושן
(ד) והוד' א' ונרא' דאם אין המלו' זוכר מחובו והוא בעצמו בא לו אני וחבירי חייבים לאביך מנה דבזה יכול להעיד על חבירו ולא הוי נוגע כיון שאין המלו' תובעו וה"ל כההיא דסי' ק"מ סעיף י"א דאם אין ידוע למערער שדרו בו השוכרים לא הוי נוגעין דמגו דאי בעי אמרו לא דיירנו ואכתי צריך לימוד:
(ה) אין עדותו מחייב הקש' הב"ח אם יש למודה נכסים ישלם הכל ותי' שאין לו נכסים והוי נוגע שמא יתעשר ועמ"ש בזה בסי' ל"ז סק"ה מיהו הכא בלא"ה הוי נוגע אע"ג דלית ליה נכסי משום דלא ליקרי' לוה רשע והתם בסי' ל"ז דוקא בלוקח באחריות דלא שייך ניחא ליה דלא ליהוי רשע ולא ישלם דאכתי רשע הוא נגד לוקח וע' ש"ך מ"ש בזה: