הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן עז

סימן עז

עריכה

[שו"ע] שנים שלוו כאחד. נ"ב וכן בלוו והתחייבו ליתן חלק ריוח הוי ערבון על הריוח כך מבואר בש"ך סי' פ"א ס"ק פ':

[הגה] בין בשטר. נ"ב אף שכתב בשטר שהן ערבון והוא מלתא יתירתא לא אמרינן דהוי קבלנים הרדב"ז ח"ב סי' רפ"ח כנה"ג ב"י אות א':

[ש"ך אות ג] והוא מהר"י קלון כו'. נ"ב וכ"כ המהרי"ט ח"ב חח"מ סי' ק"ו בדעת המהרי"ק וכ"כ המהריק"ש:

[ש"ך סוף אות ט] עיין בתשובת מהרשד"ם. נ"ב עיין תשובת לחם רב סי' ק"ו:

[הגה] וכן נ"ל להורות. נ"ב המהריק"ש כתב וז"ל וכ"ז אינו ענין לקונה סחורות הראויות בשותפו' וזקפן על עצמו במלוה ויש לו רשות על כך דודאי השטר לאמצע ואם יש לו רשות לקנות כפי מה שנראה לו גם ההפסד לאמצע ומחייב חבירו אליבא דכ"ע אפי' לא הי' עמו ובהלואה גרידא הוא שנחלקו ז"ל ומהריב"ל הזכיר סחור' בתשובתו ואינה בדברי הפוסקים ז"ל עכ"ל:

[סמ"ע אות יא] ויגבה החצי מהשני. נ"ב עיין תשובת דרכי נועם סי' צ':

[ש"ך אות יז] בד"ה גם מ"ש הב"י וד"מ. נ"ב עיין תשובת לחם רב סי' ק"א:

[ש"ך סוף אות יט] ואם יעוות ישלם לחבירו. נ"ב עיין בס' בית מאיר אה"ע בסי' פ"ו:

[ש"ך אות כ] ולפי"ז כשאין להערב. נ"ב לא הבנתי דלהסוברים דביש לו א"י לגבות רק החצי מכל אחד א"כ חל החיוב תביעה על כל א' החצי ואם אין לו לזה גובה כולו מהשני א"כ במחל לאחד כיון דאף אם הי' לו לא הי' יכול לגבות ממנו כיון שמחל לו ממילא א"י לגבות מהשני כיון דנמחל לזה חלקו שוב א"צ השני לשלם עבורו וצ"ע לדינא:

[ש"ך אות כה באמציעותו] משמע שאין חלקו ידוע. נ"ב וכ"כ מהרי"ט ח"ב חח"מ סי' ט"ו וכ"כ הריק"ש: