שולחן ערוך חושן משפט סו לא
<< · שולחן ערוך חושן משפט · סו · לא · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
לוקח שט"ח שחזר ומכרו למלוה אינו יכול למחול ולא עוד אלא אם מכרו לוקח ראשון לאינש דעלמא אין לוקח ראשון יכול למחול:
מפרשים
אינו יכול למחול: הטעם דהא לא קנה הלוקח מתחל' אלא שעבוד נכסי הלוה אבל שעבוד גופו דהלוה נשאר אצל המלוה וכמ"ש בסק"ג ודמה"ט יכול המלו' המוכר למחול והשתא דחזר ומכרו לו נתרוקן מידו הכל וזהו גם כן הטעם דכשמכר הלוקח לאחר דאינו יכול למחול דלא נשאר בידו כלום:
(צט) אינו יכול למחול שעיקר שעבודו נשאר אצל המלו' הראשון מתחלה ומהאי טעמא נ"ל דלוקח שט"ח שחזר ומכרו למלו' סגי במסירה לחוד בלא כתיב' ועוד ראיה מלעיל סעיף א' ס"ק י' ולא דמי לדלעיל סעיף י"ג דהתם כיון שקנ' המתנ' והשטר נכתב על שם מקבל המתנה ויצאת המתנ' לגמרי מרשות הנותן למקבל לא חזרה מתנתו אלא בכתיבה ומסירה וק"ל:
(ק) אין לוקח ראשון יכול למחול אבל מוכר ראשון יכול למחול אפילו נמכר אח"כ הרבה פעמים זה אחר זה מיהו נרא' פשוט דמוכר ראשון הוא דחייב מדינא דגרמי לשלם ללוקק האחרון כל מה שהיה שוה השטר דמוחל הוי כשורף ומוכר האחרון אינו חייב להחזיר כלום ללוקח שלו מהמעות שקבל ממנו ולא אמרי' כיון דידוע שהי' אפשר למחול השטר תיהוי כהכיר בה שאינו שלו כו' וק"ל:
(עה) למחול: שעיקר שעבודו נשאר אצל מלו' הראשון בתחלה ומה"ט נ"ל דלוקח שט"ח שחזר ומכרו למלוה סגי במסירה לחוד בלא כתיבה. ש"ך.
(עו) לוקח: אבל מוכר ראשון יכול למחול אפי' נמכר אח"כ הרב' פעמים זא"ז מיהו נראה פשוט דחייב מדינא דגרמי לשלם ללוקח האחרון כל מה שהי' שוה השטר דמוחל הוי כשורף ומוכר האחרון אינו חייב להחזיר כלום ללוקח שלו מהמעות שקיבל ממנו ולא אמרינן כיון דידוע שאפשר למחול השטר תיהוי כהכיר בה שאינו שלו. שם.