פתיחת התפריט הראשי

מגן אברהם על אורח חיים תרפז

סעיף אעריכה

כתוב בהגמ"נ גר שנתגייר קודם הנץ החמ' פטור מקריא' הליל' דעיקר מצות' ביום עכ"ל נ"ל דה"פ אף על פי שלענין ק"ש מקרי לילה וחייב כמ"ש סי' נ"ח מ"מ פטור ממגילה הואיל ועיקר מצותו ביום ומשמע שאחר שלא קראה בליל' קורא' קודם הנץ החמה ול"נ דאינו קורא אחר שעלה עמוד השחר דבשלמא ק"ש תלוי בזמן שכיב' ואיכא אינשי דגני בההיא שעתא אבל הכא תלוי בלילה וכיון שעלה עמוד השחר מקרי יום כדאיתא בגמ':


(א) כל הלילה:    אף על גב דק"ש עד חצות דוקא הכא לא גזרי' דלמא אתי למפשע איידי דחביבא להו עכ"ל הרא"מ בסמ"ג, ולפי מש"ל דעיקר מצותו ביום לא קשה מידי:

סעיף בעריכה


(ב) לשמוע מקרא מגילה:    בציבור [ב"י ב"ח] עיין סוף סי' תר"צ:


(ג) שאין לך כו':    משמע דס"ל דאפי' ת"ת דרבים מבטלין ובגמ' משמע דלא מבטלין דרבים [כ"ה] וע' רד"ך בי"ג [עיין סוף סי' תר"צ ], וב"ח כ' ת"ת דרבים היינו של כל ישראל וכ"מ בתוס' בד"ה מ"מ עדיף וכו' ע"ש ומ"מ נ"ל דהא עכ"פ צריכין לקרות המגילה ומיהו יחיד צריך לבטל מלימודו ולילך לקרות בצבור אבל רבים לא שייך הא דאפי' כל יחיד לומד בפני עצמו מקרי רבים הואיל ומבטל כל א' וכ"מ בתוס':


(ד) כדי צרכו:    משמע דס"ל דאע"פ שיש לו קוברין כיון שאינם כדי צרכו מקרי מת מצוה וכ"מ בהג"ה סוף סי' תרצ"ו דס"ל דקבורת מתו קודם וצ"ע דהא אמרי' פשיטא לי מגילה ועבודה מגילה עדיף מת מצוה ועבודה מת מצוה עדיף מת מצוה ומגילה מאי וכו' ופשיט הא דאמרי' מת מצוה עדיפא מעבוד' היינו דוקא במת שאין לו קוברין אבל קבורת קרובים לא דחי עבודה וכ"כ בתוס' בשבועות דף ל' ע"ב וא"כ פשיטא דמגיל' עדיפא מקבורת קרובים דהא מגיל' עדיפא אפי' מעבוד' ומיהו זה יש לדחות אבל האמת יורה דרכה כמ"ש הרמב"ן בס' תה"א דמת מצוה דוקא קאמר אלא דרישא דקאמר מ"מ עדיפא מת"ת איירי בכל מתים ע"ש וכ"כ התוס' ועמ"ש סי' תקכ"ו בשם יש"ש וכ"כ הש"ג דוקא כשהוא בשדה שהוא מוטל בבזיון אבל בעיר מגילה קודם וכ"כ הב"ח וכ"מ בד"מ בשם א"ז שכ' קבורת ת"ח קודם למגיל' עכ"ל וטעמו מדאמרי' כבוד תורה דיחיד חמיר משמע דלשאר כל אדם מגיל' קודם וכן עיקר וכ"מ בברכות דף כ' דקבורת קרובים לא מקרי כבוד הבריות כיון שמוטל בעיר וא"כ לא דחי מגיל' וכ"מ ברא"מ סס"ב:


(ה) בדאיכ' שהות:    וה"ה מילה ומגיל' אבל בת"ה סי' רס"ו צידד לומר איפכא דכשיש שהות יקדים המילה וכשאין שהות יקרא המגילה, ונ"ל הטעם דיכול למול בתשיעי [כ"ה] עיין סוף סי' תרצ"ג:


(ו) בדאפשר לו לקראה:    אבל אם הוא סמוך לחשיכה יקרא המגילה דהא מ"מ אפשר לקברו בלילה אבל אם הוא בענין שא"א לקוברו אח"כ מפני לסטים בודאי ידחה מקרא מגילה דהא מ"מ דחי עבודה לגמרי ועבודה דחי מגילה לגמרי ומ"מ צ"ע דהא ילפי' בגמ' מ"מ עדיף דאמר מר גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתו' וק"ל בלאו דלא תסור דחי' המצו' לגמרי משום כבוד הבריו' כמ"ש סי' י"ג וע"ק דהא פסח ומילה דחיה לגמרי משום כבוד הבריות אף על פי שאפשר לקוברו אח"כ מ"מ אמרי' שלא יהא מוטל בבזיון ק"ו למגילה דהא אין שום מצוה דאוריי' נדחית מפני מגילה ואפ"ה נדחית מפני מ"מ ק"ו למגיל' שתדח' בפניה והרא"ם בעצמו הביא כל הני מילי דאמרן [וכ"ה כ' על פי' הב"י ברא"ם דברי רבי' תמוהים הארכתי בהם בקונט' עכ"ל כיון למה שכתבתי] לכן נ"ל דהרא"ם לא בא אלא להוכיח דהרמב"ם לא מיירי אלא מדין קדימ' מדקאמ' קוברו תחל' ואח"כ קורא דמשמע אי איכא שהות אין ואי לא לא כלו' משמע דהרמב"ם מיירי בדאיכא שהות ואי לא לא פי' דאי ליכא שהות לעשות שתיהן לא קמיירי אלא מגילה נדחת מפני כל המצות דאורייתא וק"ו מפני מ"מ כנ"ל: