פתיחת התפריט הראשי

מגן אברהם על אורח חיים תרסד

סעיף אעריכה

נוהגין ישראל להיות נעורים בליל ערבה [ש"ל] וכבר נדפס הסדר ועמ"ש סי' תצ"ד ואומרים נעריצך כבודו כו':


(א) מלאכ' של חול:    ויש שמסירין אפי' הכיס [לבוש] ועכשיו נהגו בקצת מקומות לגבות מעות אתרוג בבה"כ ואינו נכון:


(ב) קודם אנא אזון:    ובהגמ"נ כ' לאומרו קודם חרוז הבט לברית ע"ש וכ"כ הלבוש וכן יש לנהוג:


(ג) ללבוש הקיט"ל:    מהרי"ל לבש הקיט"ל אבל שאר בגדי ח"ה לא הי' משנה [ד"מ] ובמדינתנו נהגו ללבוש בגדי שבת ולא הקיט"ל עיין ריש סי' תק"ל מ"ש:

סעיף בעריכה


(ד) ונוטלין ערבה:    יש מקפידין שלא לאגד' בלולב משום חציצה ול"נ דכל לנאותו אינו חוצץ כמ"ש ריש סי' תרנ"א:

סעיף דעריכה


(ה) וכל הפוסל:    חוץ מנשרו רוב עלי':


(ו) על הקרקע:    דוקא יש לחבוט כ"כ המ"ב וכ"כ המקובלי':

סעיף העריכה


(ז) אין לחוש:    דלא חיישי' לחציצה:


(ח) שלא ליטלה עם הלולב:    והאר"י הזהיר מאד שלא לחברם וכן יש לנהוג, כ' מ"ע סי' כ"ה מצוה מן המובחר בשני בדים נפרדים בידו וכן בכל שעה שהי' חובט בקרקע וגאון א' נטל קלח א' שהיו בו י"ז בדים כמנין השם בן ד' במ"ק [כ"ה] וגם בי"מ מח"ד ח"ב פכ"ד כ' שלא לאוגדן:

סעיף טעריכה


(ט) התנה עליה:    כ"כ הג"מ בשם הרא"ם והוא עצמו כתב בס' יראים סתם אסור ליהנות ממנה כל היום ולא הזכיר דמהני תנאי ונ"ל שזה תלוי בפלוגתא שכתבתי סי' תרמ"ט ס"ה דלדעת התוס' ל"מ תנאי לאותו יום ע"ש, א"כ לפמ"ש רמ"א כדעת התו' גם הכא ה"ל לכתוב דל"מ תנאי:

סעיף יעריכה


(י) והביאו כשרה:    משמע ברשב"א אפי' צוה לו ישראל:

סעיף יאעריכה


(יא) יש להחמיר:    אפי' לא צוה לו לקוצצו בשבת רק אמר שתהא מזומנת למ"ש [שם]: