משנה ברורה על אורח חיים תרסג
סעיף א עריכה
(א) ארבעה בקרבנות החג — ואומרים חצי קדיש אחר הד':
(ב) וישראל חוזר וקורא וביום השלישי — ולא סבירא ליה כדעה שניה שיקרא וביום הרביעי, כי היא שלא מענינו של יום, שאם תמנה מיום ראשון של יום טוב הוא יום שלישי, ואם תמנה מיום שני של יום טוב הוא יום שני:
(ג) ספיקא דיומא — אבל ביום השני של יום טוב, אף דאנו עושין אותו ליום טוב גם כן משום ספיקא דיומא, אין קורין בו וביום השני, דגנאי לקרות ליום טוב ספק חול:
(ד) הראשונים — ואם קרא הלוי ביום השלישי וביום הרביעי, יקרא להשלישי וביום החמישי, והרביעי יקרא ביום השני וביום השלישי:
(ה) כל ספיקא דיומא — עיין לעיל בסימן קל"ז במשנה ברורה ס"ק י"א:
(ו) והרביעי קורא ביום הששי וביום השביעי — וכן בתפילה בקרבנות המוספין בחול המועד מזכירין גם כן ספיקא דיומא, דהיינו ביום א' דחול המועד אומרים: "וביום השני פרים שנים עשר וגו' וביום השלישי פרים עשתי עשר" וגו'. וסימן שלא תטעה לעולם, הפרים והימים ביחד הם י"ד (טור). וצריך לומר "ומנחתם" בין יום השני ליום השלישי, וכן בכל יום צריך לומר "ומנחתם" על כל יום בפני עצמו, ודלא כהטועין שאין אומרים רק פעם אחת "ומנחתם". במוסף בחול "את מוסף" ובשבת "מוספי" [פמ"ג].
- סדר הושענות, בשני ימים טובים אומרים "למען אמתך" "אבן שתיה", ובחול המועד "אערוך שועי" "אל למושעות" "אדון המושיע", ובשבת "אום נצורה".
- ואם חל יום א' דסוכות בשבת, אומר ביום ב' "למען אמיתך", וביום א' דחול המועד "אערוך שועי", וביום ב' דחול המועד "אבן שתיה", וביום ג' דחול המועד "אל למושעות", וביום ד' דחול המועד "אדון המושיע", ו"אום אני חומה" נדחה לגמרי.
- ואם חל יום שישי בשבת, אז אומרים על זה הסדר: "למען אמיתך", "אבן שתיה", "אערוך שועי", "אום אני חומה", "אל למושעות", "אום נצורה", והפיוט "אדון המושיע" נדחה. והטעם לזה הסדר עיין במחצית השקל:
סעיף ב עריכה
(ז) ועיין לעיל סימן ת"צ — שם מבואר לעניין אם יש לברך עליהם. ועיין שם במשנה ברורה ס"ק י"ט:
סעיף ג עריכה
(ח) אתה אומר אלי — שיש בה עניין סוכה:
(ט) ומפטיר קורא וכו' — וחותם בהפטרה: "מקדש השבת וישראל והזמנים", וכן מזכיר של סוכות באמצע הברכה כמו ביום טוב ראשון של סוכות [פרי מגדים בסימן ת"צ] :
(י) ביום בוא גוג — לפי שלעתיד תהיה מלחמת גוג ומגוג בתשרי: