שולחן ערוך אורח חיים תרסב ב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תרסב · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
אינו מברך זמן ביום שני על הלולב אלא אם כן חל יום ראשון בשבת.
מפרשים
אינו מברך זמן בי"ט שני. דממ"נ יצא בזמן שאמר בראשון אף אם הוא חול דלא גרע מאלו אמרו בשעת עשיית הלולב שיצ' ול"ד לקידוש שאומר בליל ב' זמן שאותו הוא בשביל היום ולא בשביל הסוכה ואע"ג שגבי שופר אומרים זמן גם בשני ש"ה דלפעמים עיקר הקדושה ביום ב' כדאית' סי' ת"ר כנ"ל והטור הביא בסי' זה וז"ל ומכאן קשה למנהג טולטילה שאומרים ביום השני הושיענו בחגיג' יום שני דכיון שעשינו אותו קודש במ"ש קרבנות המוספים היאך עשהו חול לו' יום שני עכ"ל ונ"ל דהא א"א היום בחגיגת יום שני אלא סתם יום שני דהיינו כ"ז שהוא יום ב' אם הוא היום יושיענו היום ואם הוא למחר יושיענו למחר ועכ"פ הם מזכירים זה ביום ב' משום ספיק' דיומ' אלא דק"ל הא אתי לזלזולי ביום ב' כדאיתא בסי' שאח"ז שהביא ב"י בשם רש"י והרא"ש והר"ן דהא דאין מתחילין לקרות בספיק' דיומא בי"ט שני דלא אתי לזלזולי בקדושת היום וי"ל דדוקא בקריאת יום השני דזה קאי ודאי אחול שייך זלזולא אבל במ"ש בתפל' שיושיענו בחגיגת יום שני אין בו זלזול ויום ב' שלו י"ט שלנו קאמר שאנו עושין שני קדושות:
(א) אינו מברך זמן: עמ"ש סוף סי' ת"ר ועיין במנהגים שכתב דזמן הוי דאורייתא ודבר תימא הוא ואפשר דכוונתו דלית ביה פלוגתא משא"כ בר"ה דאבעיא להו בגמ' ול"נ טעם אחר משום דבלולב אם בירך זמן בשעת עשיה יצא וכמ"ש סי' תרמ"ח ולכן אפי' אי הוי אתמול חול יצא בשהחיינו דלא גרע משעת עשיה משא"כ בשופר כנ"ל ברור:
(ב) אינו מברך זמן ביום שני - דממ"נ יצא במה שאמר ביום ראשון זמן אף אם הוא חול דלא גרע ממה שאמר זמן בשעת עשיית הלולב דיצא ולא דמי לקידוש שאומר בליל ב' זמן שאותו הוא בשביל היום ולא בשביל הסוכה ואע"ג דגבי שופר מנהגינו לומר זמן אפילו ביום שני שאני התם דלפעמים עיקר הקדושה הוא ביום שני כמ"ש שם בסימן ת"ר:
(ג) אא"כ חל יום ראשון בשבת - דאז צריך לברך זמן בשני שהוא פעם ראשון שנוטלו כיון שלא אמרו בראשון. וה"ה אם לא נטל הלולב עד יום השביעי דמברך זמן בשביעי [אחרונים]: