ט"ז על אורח חיים תרסב

ט"ז על אורח חיים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.


אינו מברך זמן בי"ט שני. דממ"נ יצא בזמן שאמר בראשון אף אם הוא חול דלא גרע מאלו אמרו בשעת עשיית הלולב שיצ' ול"ד לקידוש שאומר בליל ב' זמן שאותו הוא בשביל היום ולא בשביל הסוכה ואע"ג שגבי שופר אומרים זמן גם בשני ש"ה דלפעמים עיקר הקדושה ביום ב' כדאית' סי' ת"ר כנ"ל והטור הביא בסי' זה וז"ל ומכאן קשה למנהג טולטילה שאומרים ביום השני הושיענו בחגיג' יום שני דכיון שעשינו אותו קודש במ"ש קרבנות המוספים היאך עשהו חול לו' יום שני עכ"ל ונ"ל דהא א"א היום בחגיגת יום שני אלא סתם יום שני דהיינו כ"ז שהוא יום ב' אם הוא היום יושיענו היום ואם הוא למחר יושיענו למחר ועכ"פ הם מזכירים זה ביום ב' משום ספיק' דיומ' אלא דק"ל הא אתי לזלזולי ביום ב' כדאיתא בסי' שאח"ז שהביא ב"י בשם רש"י והרא"ש והר"ן דהא דאין מתחילין לקרות בספיק' דיומא בי"ט שני דלא אתי לזלזולי בקדושת היום וי"ל דדוקא בקריאת יום השני דזה קאי ודאי אחול שייך זלזולא אבל במ"ש בתפל' שיושיענו בחגיגת יום שני אין בו זלזול ויום ב' שלו י"ט שלנו קאמר שאנו עושין שני קדושות: