פתיחת התפריט הראשי

תשובה ריטעריכה

עוד שאלת במה שאנו אומרים ביום הכפורים בסדר עבודה "וסמך שתי ידיו עליו והתודה וכך היה אומר אנא השם חטאתי וכולי עד לפני יהו-ה תטהרו", וכך כתוב במחזורים שיש אומרים "לפני השם תטהרו" ויש אומרים "לפני יי".


תשובה:    אלו שאומרים כן דווקנים הם כי כהן גדול ביום הכפורים כמו שהיה אומר "אנא השם" בשם המפורש כן היה אומר "לפני השם" בשם המפורש, וכן "להשם חטאת" בשם המפורש, וכמו שכתב רב האיי גאון ז"ל.

ואתה שנית(?) לשון רב האיי ז"ל שלא כתב הוא שכהן אומר אנא השם אלא כך הוא אומר: שלא יאמר אדם אנא בשם, ר"ל שיאמר אנא השם‏[1] לפי שהכהן גדול לא היה אומרו כן בכנויו אלא מזכיר שם המפורש, ולזה יאמר אדם "אנא השם" סתם ברמז, ולא יזכיר שם בן ארבע אותיות בכנויו כלל, להורות שבשם המפורש היה אומר כן. ולפי שגם ב"לפני השם תטהרו" היה מזכיר שם המפורש -- לזה דקדקו אלה לומר "לפני השם תטהרו". וכן דעת רב סעדיה ז"ל. ומה שאנו אומרים "ככתוב בתורת משה עבדך" -- כל זה הוא מדברי הכהן גדול בוידויו.     אבל בסדר היום כשאנו קורין בתורה "להשם חטאת" או "לפני השם תטהרו" -- אין לשנות(?) לפי שאין אנו מסדרין אז דברי הכהן גדול רק שאנו קורין בתורה.    זאת היא כוונת המדקדקים ההם.

אבל הרב ר' יצחק בן גיאת ז"ל כתב שאם אמר "לפני י"י תטהרו" אין בכך כלום דקרא הוא דקרי. ואף על גב דמאן דאמר לפני השם זכר למאי דקאמר כהן גדול הוא ולמימרא דשם המפורש הוא דהוה אמר הכא במקום י"י דאיכא בקרא -- אפילו הכי אם אמר לפני י"י תטהרו אורחא דקרא נקיט. כך כתב הרב הנזכר. וכן היה המנהג לומר "לפני יי תטהרו".

וכך שמעתי לרבותי הרב ר' פרץ הכהן והרב רבי נסים ז"ל שהיו עוברים לפני התיבה ביום הכפורים והיו אומרים "לפני יי תטהרו", שכיון שאנו מזכירים הפסוק כאשר כתוב בתורה אין לשנותו. אבל ב"אנא השם" שהם דברי כהן גדול לבד ולא מקרא שכתוב בתורה -- בזה אם היינו אומרים "אנא יי" היה נראה שהכהן היה אומרו בכנויו כמו שאנו אומרים ולזה אומרים "אנא השם".

יגדל שלומך כנפשך ונפש נאמן אהבתך. יצחק ב"ר ששת זלה"ה.

  1. ^ דהיינו לומר אנא אדני, כנלע"ד -- ויקיעורך