שולחן ערוך אורח חיים תקס ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

כאסור לאדם שימלא פיו טשחוק בעולם הזה.

מפרשים

 

שחוק בעה"ז. כ"כ בשם רבינו יונה דמשמע גם שלא בזמן הגלות דלא כנוסח הטור שכתב בגלות הזה ונלע"ד שיש חילוק בזה דלענין שמחה שאינו של מצוה ודאי אסור אפי' שלא בזמן הגלות למלא פיו שחוק אבל בשמחה של מצוה היה היתר בזמן שב"ה קיים כגון שמחת בית השואב' ושמחת דוד שהיה מכרכר בכל עוז ובזמן הגלות ערב כל שמחה ואפי' בשמחה של מצוה כגון בחתונה או פורים מ"מ לא ימלא פיו שחוק כנלע"ד נכון:
 

(יב) אסור לאדם כו':    כי שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה:
 

(ט) שחוק:    ואפי' בשמחה של מצוה כגון בחתונה או פורים. ט"ז (ובספר אליה רבה הניח בצ"ע).
 

(כ) אסור למלאות פיו שחוק – שהשמחה יתירה משכח המצוות. ועיין בט"ז ופרישה, דאפילו בשמחה של מצוה, כגון בחתונה ופורים, לא ימלא פיו שחוק.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש