פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) מסוייד ומכוייר:    הם מיני ציור ואפשר לומר שדרך העולם שטחין בטיט ואח"כ סדין בסיד והמלכים עושין הכל בסיד ואסור לעשות כן אפי' שייר אמה (ב"י רמב"ם) ובד"מ כ' שהמנהג כדברי הטו' שמציירין ומשיירין אמ' וע' בב"ח:


(ב) ביתו בטיט:    משמע דבה"כ שרי בכל ענין וכן המנהג:


(ג) בלא סיד:    ודלא כאותן העושין האמ' שחור דזהו ג"כ ציור [לבו' של"ה] ואותם התולין בגדי רקמה סביב הכתלים ישיירו ג"כ אמה (של"ה):


(ד) והלוקח חצר:    דתלינן שנעשה קודם החורבן או שנעשה ביד עכו"ם ולקחה ישראל ממנו אבל אם יודע שנעשה באיסור חייב לקלפו:

סעיף בעריכה


(ה) מחסר ממנו מעט:    כלומר שאין נותן כל תבשילין הראוים לסעודה אלא מחסר מעט אפי' כסא דהרסנא:


(ו) שנוהגת בהם:    כלומר שלא תתקשט בכלם כא' אלא תשייר בכל פעם א':


(ז) ראש שמחתי:    אמרי' בשבת דף ס"ב דתענוג דאית ביה שמח' אסור תענוג דלית ביה שמחה שרי:

סעיף געריכה


(ח) או בבית המשתה:    אפי' מי שאינו רגיל בהם (טור ותו'):


(ט) בפה על היין:    ז"ל הרמב"ם וכ' הטור שבתשו' ביאר הרמב"ם שאפי' בלא יין אסור וצ"ע למה סתם פה בש"ע וב"ח פסק דאפי' בפה ואפי' מי שאינו רגיל אסור וכ"מ בגמרא דאמרינן זמרי דנגדי (פי' מושכי הספינות) ודבקרי (פי' מושכי הבקרים) שרי שאינו אלא לזרזם במלאכת' דגרדאי אסור שהוא שחוק בעלמא עכ"ל וא"כ הנשים המשוררים בשעת מלאכתן שלא כדין הם עושין:


(י) דברי תשבחות:    כתוב בליקוטי מהרי"ל שלא כדין הוא שמשוררין במשתה אודך כי עניתני וכה"ג כמה פיוטים לשמחת הריעות כי אז התורה חוגרת שק ואומר' עשאוני בניך כמין זמר אך בב"ה לרגלים מצוה לזמר וכו' עכ"ל ונ"ל דלא שרי אלא אותם השירים שנתקנו על הסעוד' כגון בשבת אבל פיוטים אחרים אסור ועיין בספר חסידים סימן קע"ו:


(יא) חתן וכלה שרי:    ומ"מ אין לשמוח ביותר (ברכות פ"ה):

סעיף העריכה


(יב) אסור לאדם כו':    כי שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה: