שולחן ערוך אורח חיים תקנח א
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
(א) מנהג כשר כו'. - בטור כתוב לשון זה וסיים בלשון זה רק להשיב הנפש שיהא קרוב לעינוי עכ"ל ופירש מו"ח ז"ל דהאי רק להשיב כו' לא קאי על בשר לומר דבשר מועט מותר להשיב נפש אלא הכי קאמר יאכל אפילו מאכלים אחרים רק כדי להשיב נפש אבל בשר כלל לא גם מלשון השלחן ערוך שלא העתיק סיומא דמלתא משמע שפירש כן אלא דא"כ הוה ליה מ"מ לכתוב דבר זה להורות דאף במאכלים אחרים ימעט ונראה דבעל הש"ע לא פירש להחמיר במאכלים אחרים למעט בהם דאפילו הרבוי בהם אינה שמחה דאין שמחה בלא בשר אלא הכי קאמר הטור לא יאכל בשר שהוא משמח אלא יאכל מאכלים אחרים שהם אינם אלא להשיב נפש ועיין מ"ש סימן תקנ"ט ס"י וכבר נתפשט המנהג בכל המדינות האלו כן והיינו לערך ארבעים שנה וקודם לזה היו אוכלים בשר בליל ט"ב וכן הוא בדברי ר' שלמה לוריא בתשובה לנהוג כן. וכתב עוד דבעשירי אסור לרחוץ או לספר ולכבס דלא כמו שכתוב במנהגים ולפי מ"ש רמ"א דיש מחמירין עד חצות יותר פשיטא שאחר חצות מותר בכל עיין מה שכתבתי בסוף סי' תקנ"ט:
(א) שלא לאכול בשר: ופשוט דבסעודת מצוה מותרים כל הקרואים לאכול בשר דפשיטא דלילה הזו קילא מר"ח אב דהא מדינא דגמ' מותר לספר ולכבס ולהרבו' בבנין של שמח' ונישואין וכל דבר ועוד דבמנהגי' מתי' לאכול בשר אך הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונ' במקום שאין משלחין באותו פעם סבלונות לא מקרי סעוד' מצוה כמ"ש סי' תמ"ד וע' באבן העזר ססי' ס"א בב"ח שכ' דוקא שכבר אירס אז מברכין שהשמחה במעונו וכ"כ הריטב"א א"כ משמע דלא הוי סעודת מצו' ולכן אין לאכול בשר וכן שמעתי מרבנן קשישי ומכ"ש שלא יהיה שם כלי שיר עד אחר חצות יום עשירי וכ' רש"ל בתשו' סי' צ"ב שאין לרחוץ ביום עשירי ואין לספר ולכבס עד חצות (לבוש) ופשוט דכשחל ביום ו' הכל מותר לכבוד שבת:
(ב) מותר לאכול: וה"ה המתענה בכל שנה ב' ימים רצופים א"צ עתה להתענות דהא אפילו ביום העשירי גופא מקלינן כמ"ש סי' תקנ"ט ס"ט ולא גזרינן משום שאר שנים כמ"ש סי' תמ"ד ס"ב לענין ע"פ דהתם הוי דרר' דאוריית' (מהרי"ל סי' קל"ג):
(ג) בלילה אסור: דכמה מיני תענית של תשובה אשכחן דאין לאכול במוצאי תענית בשר ויין (מהרי"ל) ומה"ט המתענה בעשירי עד חצות אז כל היום אסור בבשר ויין בסעודה ראשונה דשייך גבה אבילות של יום וכן מ"כ: כ' בשל"ה דהמתענים ביום י' יקראו איכה ונ"ל דאם הם י' לא יקראו בצבור עמ"ש ססי' תרכ"ד וכ' בכ"ה טוב שלא לשמש ליל י':
(א) שלא: ופשוט דבסעודת מצוה מותרים כל הקרואים לאכול בשר ט"ז ומ"א. אך הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונה במקום שאין משלחין באותו פעם סבלונות לא מקרי סעודת מצוה ולכן אין לאכול בשר ומכ"ש שלא יהיה שם כלי שיר עד אחר חצות יום עשירי מ"א ע"ש. וע' בשו"ת חות יאיר סימן ע'. והגאון מהר"ש מפראג פסק כשחל ט"ב ביום ה' והחתונה היא בשבת התיר בליל ה' להחתן וכלה ולאביהן לאכול בשר ולא לשאר בני סעודה ואין להתענג אפי' משאר מאכלים. וכנה"ג כתב טוב שלא לשמש מטתו ליל י'. אבל מי שמתענה גם בעשירי אין צריך להחמיר בזה גם בי"א דעשירי גופא חומרא. אחרונים.
(ב) חצות: וה"ה שלא לרחוץ ולספר ולכבס עד חצות אחרונים בשם רש"ל. ומ"מ מותר ליטול ידיו דדוקא ברחיצה גמורה במרחץ אסור. ופשוט דכשחל ביום ו' הכל מותר לכבוד שבת. מ"א.
(ג) מותר: והמתענה בכל שנה שני ימים רצופים אין צריך להתענות אם נדחה. מהרי"ל מ"א.
(ד) אסור: והמתענה בעשירי עד חצות אז כל היום אסור בבשר ויין בסעודה ראשונה דשייך גבה אבילות של יום. מ"א כתב בשל"ה דהמתענים ביום י' יקראו איכה. וכתב המ"א ונ"ל דאם הם י' לא יקראו בציבור.
(א) ביום עשירי – והטעם שקבעוה בתשיעי, משום דאתחלתא דפורענותא עדיפא.
(ב) שלא לאכול בשר – ופשוט דבסעודת מצווה מותרים כל הקרואים לאכול בשר, ואפילו איננו קרובו, דפשיטא דלילה הזו קילא מראש חודש אב, דמראש חודש אב יש קצת אבלות מדינא דגמרא, שממעטין בשמחה ומשא ומתן, מה שאין כן בזה שמותר מדינא בכל. אך הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונה במקום שאין משלחין באותו פעם סבלונות, לא מיקרי סעודת מצווה, ולכן אין לאכול בשר, ומכל שכן שלא יהיה שם כלי שיר עד אחר חצות יום עשירי [לפי מה שכתב הרמ"א לקמיה].
- ובספר אליה רבה כתב בשם זקנו מהר"ש ז"ל, שזהו רק לשאר אנשים, אבל לחתן וכלה ואביהם ואמם מותר לאכול בשר.
- כתב כנסת הגדולה, דטוב שלא לשמש מטתו בליל יו"ד, אם לא בליל טבילה או יוצא לדרך או בא מן הדרך.
(ג) עד חצות היום – והוא הדין שלא לרחוץ במרחץ ולספר ולכבס עד חצות. וכשחל תשעה באב ביום ה', שאז יום עשירי הוא ערב שבת, מותר בכל זה לכבוד שבת.
(ד) אבל בלילה אסור וכו' – היינו רק באכילת בשר ושתיית יין, אבל בתספורת מותר לכולי עלמא.
(ה) מפני אבילות של יום – משמע דרק בזה, מפני אבילותו של תשעה באב מחמרינן גם בלילה שאחריו, דהוא כמו בין המצרים, דיש אנשים שמחמירין על עצמן מבשר ויין. אבל בשארי תעניתים אין להחמיר בזה.
(*) שלא לאכול בשר: אבל תבשיל של בשר מותר [מאמ"ר] עוד כתב שם לענין כוס של בהמ"ז אם דרכו תמיד לברך על כוס יין מותר גם בלילה זו ע"ש:
(*) עד חצות היום: עיין במ"ב דה"ה לענין רחיצה במרחץ ותספורת כ"כ האחרונים בשם רש"ל ובמאמ"ר כתב דמסתימת מרן ומור"ם כאן וכן ממ"ש לעיל סימן תקנ"א ס"ד משמע דאף ממנהג כשר לא אסור אלא בבשר ויין אבל לענין רחיצה ותספורת לא החמירו ומצאתי להרב השיורי שהתיר ג"כ עכ"ל ומ"מ קשה להקל בזה שכמה אחרוני זמנינו העתיקו ד"ז למעשה: