לבוש אורח חיים תצד
לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה
<< | עשרה לבושי מלכות • לבוש החור על אורח חיים • סימן תצד | >>
סימן תצד בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)
א • ב • ג
הלכות חג השבועות
עריכהסעיף א
עריכהביום חמישים לספירת עומר הוא חג השבועות, שנאמר (ויקרא כג, טז): "עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום", ופירושו עד ולא עד בכלל, כלומר: עד חמישים תספרו, ויום חמישים עצמו לא תספרו כי הוא הוא עצמו יום טוב. דכתיב במקום אחר (דברים טז, ט): "שבעה שבועות תספור לך וגו' ועשית חג שבועות לה' אלהיך" וגו', ושבעה שבועות הם מ"ט יום, ואחר כך "ועשית חג שבועות" וגו'.
ונוהגין לשטוח עשבים ביום טוב דשבועות בבית הכנסת ובבתים, זכר לשמחת מתן תורה שהיו עשבים סביב הר סיני, שנאמר (שמות לד, ג): "גם הצאן והבקר אל ירעו" וגו', שמע מינה שהיה שם מרעה.
ערבית אומרים וירד אביר יעקב וכו'. וסדר קריאת שמע וברכותיה והתפילה כמו ביום טוב של פסח, אלא שאומרים "ותתן לנו וכו' את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו", שהיה בו ביום כמו שכתוב בפרשת יתרו (שמות יט), שהיה מתן תורה ששה בסיון שהוא חדש השלישי.
ומקדשין על הכוס בבית הכנסת ובבית על השולחן, בורא פרי הגפן ואשר בחר בנו ותתן לנו כמו בתפילה ושהחיינו, וכן בליל שני.
שחרית יוצר אדון אמנני, אופן ועתה בנים שמעו לי, זולת אנכי שימעת, קדושתא ארץ מטה, אל נא לעולם תוערץ, ה' קנני, אתו מצות וחקים, אלה העדות. וגומרין הלל בשני הימים, שאומרים שירה על נתינת התורה. ומוציאין שני ספרי תורה, וקורין ביום ראשון ה' גברי בפרשת וישמע יתרו מן "בחדש השלישי" (שמות יט, א) עד סוף הסידרא, שהוא פרשת מתן תורה והוא מעין המאורע. א' "אל בני ישראל", ב' "יעלו בהר", ג' "יעננו בקול", ד' "לרעך", ה' יסיים. ואומרים אקדמות אחר פסוק ראשון, שהוא שבח על בחירת השם יתברך בישראל ונתן לנו את התורה. והמפטיר קורין בשני בקרבנות היום, "וביום הביכורים" וגו' (במדבר כח, כו). ומפטירין במרכבה דיחזקאל (א, א – כח), משום שבאותו היום באותו המעמד הנבחר השיגו כולם למעלת הנבואה, וכולם קטניהם וגדוליהם שמעו "אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה ובלי הפסק, שכולם השיגו באותו מעמד מעשה מרכבה בכל מה שהשיג יחזקאל בענין, שנאמר (שמות כ, יח): "וכל העם רואים את הקולות", שרמז כולו למעשה מרכבה. לכך מפטירין גם כן במעשה מרכבה, שהוא מעין המאורע, ומתחיל "ויהי בשלושים שנה" וגו'.
ואומר אשרי, יהללו. ובמוסף מזכיר קרבנות המוספים, "וביום הבכורים" וגו' עד "שני תמידין כהלכתן". ואומר פיוט "אתה הנחלת" וכו', "אז שש מאות" וכו':