שולחן ערוך אורח חיים ריא ה
<< · שולחן ערוך אורח חיים · ריא · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
הא דחטה ושעורה קודמים דוקא כשעשה מהם תבשיל או פת אבל הכוסס חטה שברכתו בורא פרי האדמה אינה קודמת לברכת בורא פרי העץ.
- הגה: ברכת המוציא קודם לברכת בורא מיני מזונות וכל שכן לשאר ברכות (אגור) ואף על פי שהדבר השני חשוב או חביב עליו (וכן יש לדקדק מדברי הגהות מיימוני פרק ט' ומסמ"ק שהביא הטור וכל בו ובית יוסף בשם רמב"ם). וכל הא דאמרינן דאחד קודם לחבירו היינו שרוצה לאכול משניהם לכן יש להקדים החביב או החשוב אבל אם אינו רוצה לאכול משניהם אינו מברך רק על זה שרוצה לאכול אף על פי שגם השני מונח לפניו (תרומת הדשן סימן ל"ב). וכל זה דצריך להקדים היינו דוקא לכתחלה אבל אם עבר ובירך על השני אם הברכות שוות יוצא ואין צריך לחזור ולברך על זה שהיה לו להקדים ובלבד שיהא דעתו גם כן עליו בברכתו (בית יוסף סימן ר"ו ובזה הסימן בשם רשב"א):
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
אבל כוסס חטה כו'. זה הוא דעת בה"ג דס"ל דבורא פה"ע קודם לבורא פרי האדמה וסיים הטור על זה אבל לסברת א"א ז"ל שהן שוות אפשר דאיירי אף בכוסס חטה עכ"ל ופי' ב"י דכ' לשון אפשר משום די"ל דהרא"ש מודה בזה דחטה דכתי' בקרא היינו לאו בכוסס אלא בפת מדגלי קרא בתריה ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם כו' ולא ידעתי מה עלה בדעתו בזה דהא כת' הרא"ש בהדיא ואף אם תרצה להעמידו בכוסס חטה כו' ולפ"ז ודאי א"א להעמידו בכוסס אלא נראה ברור דלהכי כ' הטור לשון אפש' לפי שכת' הרא"ש וז"ל ואף אם תרצה להעמידה בכוסס י"ל כך כי כל המוקדם בפסוק בין בדברים שברכותיהם שוות כמו חטה לגבי שעורה כו' עכ"ל. כוונת הרא"ש דהאמת הוא דאף באינן שוות יש מעלה לקדימה אע"פ שאז אין מעלה לחביב או מין ז' כמש"ל לדעתו אלא דמ"מ יש לומר דגם מעלת הקדימה אינו אלא בשוות אבל לא באינן שוות כמו במעלת חביב ומין ז'. ע"כ כת' הטור לשון אפשר בזה כיון שי"ל דבכוסס חטה לא מהני קדימה נגד בפה"ע מצד שאין ברכותיהן שוות כנלע"ד פשוט:
מגן אברהם
(ט) ברכת המוציא: פי' כגון שיש שלחן ערוך לפניו לאכול פת יברך תחלה על הפת (של"ה) ועיין סי' קס"ח ס"ד וסי"ד ועיין סי' רצ"ט ס"ט ונ"ל דמיירי בלחמניות דאם היא תבשיל ממיני דגן צריך לברך על הפת תחלה כדי שיפטור התבשיל דאסו' לגרום ברכה שא"צ כמ"ש סוף סימן רט"ו ע"ש:
(י) אם אינו רוצה: אפי' רוצ' לאכול משניה' אך שלא הביאו החביב א"צ להמתין עליו (ב"י):
(יא) ובלבד שיהא דעתו: ואפי' היו שניהם לפניו בעינן שיתכוין לו בפי' לפטרו דאינו בדין שיפטור מי שאינו חשוב את החשוב דרך גררא אלא דרך כוונה אבל אם בירך על החשוב פוטר את שאינו חשוב אפילו לא נתכוין בפירוש לפוטרו (שם) ואם הביאוהו אח"כ עיין סי' ר"ו ס"ה מ"ש וכ"כ בתשובת מהר"ח סי' ס"ז דאפילו בירך על החשוב אינו פוטר חבירו אלא א"כ היו שתיהן לפניו אבל אם לא היה לפניו לא היה דעתו עליו וה"ל נמלך וצריך לחזור ולברך ועיין בספר חסידים סי' תתמ"ז:
באר היטב
(ח) במ"מ: אפי' הלחם משעורים ומיני מזונות מחטים ע"ת.
(ט) משניהם: ואפי' רוצה לאכול משניהם אך שלא הביאו החביב א"צ להמתין עליו ב"י מ"א. וכשמביאים לפניו מרקחת שהוא פה"א או פה"ע ויין שרף מברך תחלה על המרקחת אפי' אם היי"ש חביב עליו ואם גם לעקו"ך שם יברך עליו תחלה במ"מ ופשוט הוא ע"ש עט"ז. סדר המעלות. המוציא. במ"מ על חטים. בפה"ג. זית. במ"מ על שעורים. גפן תאנה ורמון. בפה"א ובפה"ע קודמין לשהכל. בפה"א ובפה"ע אזלינן בתר חביב אפילו השני מין ז'. היו שניהם חביבים אזלינן בתר מין ז' והמוקדם בפסוק קודם. שניהם אינם מין ז' יש להקדים פה"ע. ולענין חביב אנן בני אשכנז נמשכין אחר הרא"ש שהמין הרגיל להיות חביב וכמ"ש ס"א. ואם שניהם חביבים אזלינן אחר איזו שחפץ עתה כמ"ש הרמב"ם מ"א ועיין ט"ז ס"ק א'. וברכת אכילה ושתיה קודמת לריח. היה לפניו יין ותבשיל שעורים וזית צ"ע מה יעשה דהא יין קודם לזית ושעורים קודמין ליין. וזית קודם לשעורים כמ"ש בס"ק ז' ע"ש מ"א. (ובספר אליהו רבה פסק דיברך אתבשיל של שעורים תחלה ואח"כ איין וזית והביא ראייה לדבריו ע"ש).
(י) בברכתו: ואפי' היו שניהם לפניו בעי שיתכוין בפירוש לפוטרו דאינו בדין שיפטור מי שאינו חשוב את החשוב דרך גררא אבל בירך על החשוב פטור את שאינו חשוב אפילו לא נתכוין בפירוש לפוטרו. ב"י עיין מ"א.
משנה ברורה
(כו) תבשיל או פת: והם קודמים לשארי מינים אף אם הם חביבים אצלו יותר:
(כז) אינה קודמת וכו': אלא בפה"ע תקדים ומשמע במ"א דדוקא אם הפה"ע חביב יותר אצלו אז הוא קודם אף שהוא מאוחר בקרא אבל אם שניהם חביבים בשוה חטה קודמת אכן בביאור הגר"א משמע דלפי מה שמבואר לעיל בס"א דהיכא שאין ברכותיהן שוות לא אזלינן כלל בתר מין שבעה ה"ה הכא לא אזלינן כלל בתר מוקדם ועל איזה שירצה יברך תחלה. ומ"מ אם החטה חביבה יותר אצלו מסתברא דיברך עליה תחלה דגם שם הלכה כהי"א דחביב קודם כמש"כ שם:
(כח) קודמת לברכת במ"מ: פי' כגון שיש שלחן ערוך לפניו לאכול פת וגם רוצה לאכול לחמניות דברכתן במ"מ ואפילו כשאוכלן בתוך הסעודה [כגון שבלילתן רכה ואוכלן לתענוג ולא לשובע וכדלעיל בסימן קס"ח ס"ח] מצוה שיטול ידיו ויברך המוציא תחלה על הפת דברכת המוציא חשובה ואח"כ יברך במ"מ על הלחמניות דאי מיירי בשאר תבשילין בלאו טעמא דברכת המוציא חשובה צריך לברך תחלה על הפת ולפטור ממילא את התבשיל דאי יברך תחלה על התבשיל נמצא גורם ברכה שא"צ ואסור [מ"א]:
(כט) שהדבר השני חשוב: כגון שהלחם משעורים והמזונות מחטים [אחרונים] וה"ה כל כה"ג שהדבר השני הוא חשוב בעצם יותר מהדבר הראשון:
(ל) או חביב עליו: ר"ל שבאמת אינו חשוב יותר מהראשון אך בעיניו הוא חביב יותר. ופשוט דה"ה אם הוא חביב וחשוב ביחד:
(לא) אם אינו רוצה: ואפילו רוצה לאכול משניהם אך שלא הביאו עדיין החביב לפניו א"צ להמתין:
(לב) ובלבד שיהא דעתו וכו': ואפילו היו שניהם לפניו בשעת ברכה בעינן שיתכוין לו בפירוש לפוטרו דאינו בדין שיפטור מי שאינו חשוב את החשוב דרך גררא אלא בכונה אבל אם בירך על החשוב פוטר את שאינו חשוב אפילו לא נתכוין בפירוש לפוטרו כיון שהיה מונח לפניו על השלחן בשעת ברכה ואם הביאו לו אחר שכבר כלה המין הראשון צריך לחזור ולברך ואם הביאו לו אחר שבירך אבל עדיין לא כלה אכילתו יש דעות בפוסקים וספק ברכות להקל [כ"ז מבואר בסימן ר"ו עי"ש באחרונים ובמ"ב סקכ"ב] ולכתחלה מבואר שם ברמ"א דיש ליזהר לכוין לפטור את אשר יביאו לו אח"כ:
(לג) עליו בברכתו: ואם היה מונח לפניו אתרוג וזית אף דאתרוג היה חביב עליו יותר קיי"ל לעיל בס"א דמברך על הזית שהוא ממין שבעה ונפטר ממילא אף בסתמא האתרוג ואם הוא בירך על האתרוג בסתמא לא נפטר הזית [ב"י בשם רשב"א] ומ"מ לפי מה שהבאנו שם בבה"ל הרבה ראשונים דס"ל ג"כ כדעת הרמב"ם המובא שם בס"ב דחביב עדיף אף לגבי מין שבעה נהי דלכתחלה בודאי טוב לנהוג כדעה הראשונה שהיא סתמית ולברך על הזית מ"מ בדיעבד שבירך על החביב כדעת הרמב"ם וסייעתו לכאורה בודאי לא יחזור ויברך על הזית דלשיטתם היא ברכה לבטלה וכבר כתב שם הט"ז דמאן דעביד כרמב"ם ג"כ שפיר עביד. ויותר נ"ל דאפילו אם הוא מברך על הזית טוב שיכוין בהדיא לפטור גם האתרוג אחרי דהאתרוג חביב לו יותר ולדעת הרמב"ם וסייעתו אינו יוצא בזה ממילא על האתרוג וכן כל כה"ג היכא שיש דעות בפוסקים על איזה דבר יברך בתחלה יהיה זהיר בשעת ברכה לכוין לפטור שניהם דבלא"ה יש חשש דאוכל המין השני בלא ברכה:
ביאור הלכה
(*) ובלבד שיהא דעתו וכו': עיין במ"ב במש"כ דאפילו היו שניהם לפניו בעינן שיתכוין לו בפירוש לפוטרו דאינו בדין שיפטור מי שאינו חשוב וכו' והיינו בין שאינו מין ז' את המין ז' או שאינו חביב את החביב כ"מ בב"י סוף הסימן במה שהביא בשם הרשב"א וכ"כ הפמ"ג לדינא. ואם אוכל אצל בעה"ב כיון דאתכא דבעה"ב סמיך הוי כאלו דעתו בפירוש לפטור כל מה שירצה בעה"ב ויביאו לו [חי' רע"א בשם תשובת גו"ר]:.
(*) עליו בברכתו: והנה כ"ז לענין שני מיני פירות אבל לענין מין אחד אם הביאו לו אחר ברכה פירות היותר יפים מהראשונים עיין לעיל בסימן ר"ו במ"ב סקכ"ו בשם הא"ר:.