שולחן ערוך אורח חיים מג ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם רוצה ליכנס לבית הכסא קבוע לעשות צרכיו חולצן ברחוק ארבע אמות.

הגה: ויש אומרים אפילו בלא צרכיו (בית יוסף בשם רבי האי) וטוב להחמיר. וגוללן ברצועות שלהן ואוחזן בימינו ובבגדו כנגד לבו ויזהר שלא תהא רצועה יוצאה מתחת ידו טפח וכשיוצא מרחיק ארבע אמות ומניחן:

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(ט) וי"א אפי' וכו':    משמע דלסברת הרא"ש מותר ליכנס בתפילין לב"ה בלא צרכיו וק' וכי עדיף ממרחץ דחולץ כמ"ש סי' מ"ה ס"ב ואדרבה ב"ה חמור דמרחץ חדש מותר לקרות בו וב"ה חדש אסור לקרות בו, וקושיא זו הבנתי מגליון ש"ע של הגאון בעל ש"ך שרשם וע"ל סי' מ"ה ס"ב לכן נ"ל דודאי לכ"ע אסור ליכנס לב"ה בתפילין שלא להשתין ולא איבעיא להו אלא אי שרי ליכנס להשתין הואיל שהוא חייו של אדם ופשוט ליה דאסור חיישי' שמא יפנה בהן, והא דנקט הטור והש"ע ס"א אסור ליכנס וכו' להשתין לרבותא נקט דאפי' להשתין אסור ליכנס וכ"ש שלא לצורך תדע דהא צריך לחלוץ ברחוק ד"א ולדעת רש"י הטעם משום הכניס' כמ"ש ס"א אבל במרחץ אסור ליכנס בתפילין דכשרוחץ בלאו הכי פושט בגדיו ולכן לא הביא הטור דעת רב האי משום דמילתא דפשיטא היא וכ"מ ס"ז וס"ח ודו"ק:

(י) בימינו:    אבל לא בשמאלו מפני שצריך לקנח בה כמ"ש סי' ג' ס"י:

(יא) רצועה:    דברצועה נמי איכא קדושה שהרי השם קבוע בהן, כתב ב"י ובנכנס לקבוע לא כ' רבינו נותנן לחבירו ונראה שטעמו וכו' דמצוה לשמור בעצמו עכ"ל אבל בס"א מיירי שרוצה להשתין מעומד בקבוע וא"כ א"א להכניסן בידו מפני שצריך לשפשף ובראשו אסור דחיישי' שמא יפנה בהם וע"כ צריך ליתנן לחבירו והכא מיירי שעושה צרכיו מיושב דמותר לאחזן בידו ליתנם לחבירו וכמש"ל ובב"ה עראי מותר להשתין כשהן בראשו, כתב מ"ע בתשו' סי' נ"ט מותר ליכנס בתפילין למבואות המטונפות אפילו יש מקום מטונף להדיא וטוב לכסותו בכובע ואם רוצה לחלצן ולחזור ולהניחן ש"ד עכ"ל וכ"מ בברכות דף כ"ד ר' אבהו הוי אזיל וקרי ק"ש כי מטא במבואות המטונפות אשתיק ובודאי לא קרא ק"ש בלא תפילין וא"כ הל"ל שחלץ תפילין אלא ע"כ דמותר ליכנס בהן במבואות המטונפות ומיהו י"ל דעכ"פ כשיודע שיכנס דרך מבואות המטונפות לא יניחם בביתו אלא בבה"כ וגדול' מזו איתא בשבת דף קכ"ז שלא רצה ר"י ליכנס בתפילין לבית עכו"ם אמר אל יכנסו דברי קדושה במקום טומאה, ובע"ה כתב שיניחם בביתו ויכסם במבואות המטונפות:

באר היטב

(ט) צרכיו:    והא דנקט הטור והש"ע סעיף א' אסור ליכנס להשתין וכו'. לרבותא נקט להשתין אע"פ שהוא חייו של אדם אפ"ה אסור ליכנס וכ"ש שלא לצורך. עמ"א.

(י) בימינו:    אבל לא בשמאלו מפני שצריך לקנח בה כמ"ש סי' ג' והא ליכא ניצוצות כיון שמיירי בב"ה קבוע מסתמא עושה צרכיו מיושב. כ' הרמ"ע סימן נ"ט דמותר ליכנס בתפילין למבואות המטונפות אפילו יש מקום מטונף להדיא וטוב לכסותו בכובע. ואם רוצה לחלצן ולחזור ולהניחן ש"ד. עמ"א.


משנה ברורה

(יח) לבה"כ קבוע — נקט קבוע משום סיפא לאשמעינן דאפילו בקבוע מכניס התפילין עמו משום שמירה אבל אה"נ דאפילו באינו קבוע כלל צריך לחלוץ ברחוק ד"א ממקום שרוצה לפנות וכדלעיל בסוף ס"ק י"ג. וכן מה דנקט לעשות צרכיו ג"כ משום רבותא דסיפא אבל באמת ה"ה להשתין צריך לחלוץ ברחוק ד"א וכדלעיל בס"א:

(יט) וטוב להחמיר — המ"א מסיק דמדינא אסור לכנס לבהכ"ס בתפילין דלא גרע ממרחץ לקמן בסימן מ"ה ס"ב ועיין בפמ"ג ובמאמר מרכי שכתבו דמדברי הרא"ש לא משמע הכי גם מדברי רב האי לא משמע הכי ע"ש ובספר האשכול בשם הגאון משמע כתירוצו דהמג"א עי"ש:

(כ) בימינו — אבל לא בשמאלו מפני שצריך לקנח בה כמש"כ בס"ג והכא ליכא למיחש לניצוצות שיבוא לשפשף ביד שאוחז בה התפילין דכיון שמיירי בבה"כ קבוע מסתמא עושה צרכיו מיושב. כתב הרמ"ע סימן נ"ט דמותר לכנס בתפילין למבואות המטונפות אפי' יש שם מקום מטונף להדיא וטוב לכסותו בכובע ואם רוצה לחלצן ולחזור ולהניחן שפיר דמי והמג"א מצדד לומר דכשיודע שיכנס דרך מבואות המטונפות לא יניחם בביתו אלא בבהכ"נ או שיניחם בביתו ויכסם במבואות המטונפות ונסתפק המחה"ש דאפשר דצריך לכסות ג"כ הרצועות וכ"ש ג' כריכות שעל האצבע ובתשובות רדב"ז ח"ד סימן ל"ו משמע ג"כ שסובר דמדינא צריך לכסות התפילין במקומות המטונפות וכל שאי אפשר לו לכסותם מוטב שיניחם בבהכ"נ ומשמע שם דהדלי"ת והיו"ד שברצועות אין צריך לכסות שהם דרך קשירה לא דרך כתיבה עי"ש:

ביאור הלכה

(*) ואוחזן בימינו:    עיין במ"ב מש"כ בשם הרמ"ע להקל והרדב"ז מחמיר. ובספר אור זרוע אשר זכינו מקרוב לאורו משמע כהרמ"ע דכתב בסי' תקפ"ו דמותר לעבור בבית הכסא לפי דרכו שלא לצורך נקביו ותפילין בראשו. ומשמע מלשונו שהוא מחלק בין אם הוא עובר או שהוא קובע עצמו להיות שם ובזה יש ליישב קצת קושית המג"א בסק"ט ממרחץ דחולץ כמ"ש סימן מ"ה סעיף ב' ואע"ג דלענין ד"ת לא מחלקינן בין מהלך או עומד בברכות כ"ד ע"ב לענין זה מחלקינן:.


כף החיים

(חי) סעיף ה: אם רוצה ליכנס לבית הכסא קבוע לעשות צרכיו חולצן בריחוק ד' אמות — משמע הא אם רוצה ליכנס לבית הכסא עראי לעשות צרכיו, אין צריך לחלוץ בריחוק ד' אמות. וכן כתב עולת תמיד אות ה'. ט"ז ס"ק ה. אמנם המאמר מרדכי אות ה' כתב, דגם אם רוצה ליכנס לבית הכסא עראי, צריך לחולצן בריחוק ד' אמות, יעו"ש. וכן כתב ר' זלמן סוף אות ג' וזה לשונו: לעשות צרכיו צריך לחולצן ברחוק ד' אמות ממקום שרוצה לעשות צרכיו, אפילו נפנה במקום שאינו בית הכסא כלל אלא בחצירו או על פני השדה, עכ"ל. והביא דבריו פתחי עולם אות י"ב. ועיין יד אהרן בהגהות בית יוסף ומשבצות זהב אות ג' ואות ה':

(יט) שם הגהה: ויש אומרים אפילו בלא צרכיו וכו' — וכן כתב מרן ז"ל בבית יוסף, דנכון ליזהר כדעת רבינו האי. עיין מגן אברהם ס"ק ט מה שכתב על זה ומה שכתב עליו המאמר מרדכי אות ו', יעו"ש:

(ך) שם: ואוחזן בימינו וכו' אבל לא בשמאלו — מפני שצריך לקנח בה, כמו שכתוב סימן ג' סעיף יו"ד. ט"ז ס"ק ו ומגן אברהם ס"ק י. ואין לומר, היאך אפשר בבית הכסא בלא ניצוצות? והלא אי אפשר לגדולים בלא קטנים? יש לומר, כיון שמיירי בבית הכסא קבוע ועשה צרכיו מיושב, וכלים מי רגלים מהגוף וליכא ניצוצות. כן כתב הרא"ש. ולמדנו דלהשתין מעומד חמיר טפי מעשיית צרכיו לגדולים. ט"ז שם. ורוצה לומר, דבסעיף א' אסר להשתין בהם מעומד כשאוחזן בידו, והכא התיר לעשות צרכיו, מפני שהוא מיושב וליכא למיחש לשמא ישפשף ניצוצות בימינו. ועיין לעיל אות ז':

(כא) שם: ויזהר שלא תהא רצועה יוצאת וכו' — דברצועה נמי איכא קדושה, שהרי בהם הוא קושרן ובקשר נראה בעשייתו כמין דל"ת, על שם אחד מאותיות שד"י, והשי"ן עשויה בכותלי הקציצה החיצונה ויו"ד עשויה בראש הרצועה תפילין של יד, כן כתב רש"י. והביאו דבריו הט"ז ס"ק ז. מגן אברהם ס"ק י"א. מאמר מרדכי אות ז'. ר' זלמן אות ג'. שתילי זיתים אות י"ט. פתחי עולם אות י"ד:

(כב) כתב מ"ע סימן נ"ט: מותר ליכנס בתפילין למבואות המטונפות אפילו יש מקום מטונף להדיא. וטוב לכסותן בכובע. ואם רוצה לחולצן ולחזור ולהניחן, שפיר דמי, עד כאן דבריו. והביאו דבריו מגן אברהם שם. סולת בלולה אות א'. ר' זלמן אות ז'. ועיין מחצית השקל שנסתפק ברצועות דאית בהן גם כן קדושה, וכל שכן ג' כריכות שעל האצבע, אם צריך לכסותן. ונכון להחמיר. ועיין מה שכתבתי לעיל סימן כ"ה אות כ"א:


פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש