שולחן ערוך אורח חיים מג ד
<< · שולחן ערוך אורח חיים · מג · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
אם הם בחיקו וחגור חגורה או בבגדו בידו מותר בין להשתין בין לפנות:
מפרשים
(ד) או בבגדו בידו — זה תמוה, דהא בסעיף א כתב, אפילו אם תפס אותם בבגדו חיישינן שמא יקנח ניצוצות. ולבוש כתב בזה דמיירי בבית הכסא קבוע, אבל בעראי אסור באמת משום ניצוצות. ותמהני שלא עיין בבית יוסף, דסיים על זה, דהא ליכא למיחש לניצוצות בשביל שהם בחיקו וכו'. ונראה לי דהך בבגדו בידו פירושו לעניין הפסק, והכי קאמר: אם הם בחיקו ומפסיק בין חיקו לערוה בחגורה, או שמפסיק בידו התפילין שהם בבגדו, דהיינו שהתפילין תחת בגדו והוא אוחזן בחוץ על בגדו שלא יפלו למטה, ואז לא יקח ידו משם לקנח ניצוצות. כן נראה לי שצריך לדחוק ולפרש כן:
(ח) בבגדו בידו: צ"ע דבס"א כ' אפי' תופס אותם בבגדו אסור וי"ל דהכא מיירי שקשורים בבגדו שאף אם ישפשף בידו לא יפלו התפילין:
ס"ד אם הם כו'. זו היא שיטה אחרת דלא פריך אלא לב"ה דמתירין בהכ"ס קבוע בידו לבד אבל לר"ע ל"ק מידי ולכן ל"פ אליביה וחולק על מ"ש בס"א:
(ח) לפנות: צ"ע דבס"א כתב אפי' תופס אותם בבגדו אסור וי"ל דהכא מיירי שקשורים בבגדו שאף אם ישפשף בידו לא יפלו התפילין. מ"א ועיין ט"ז.
(טז) אם הם בחיקו וכו' — דתו ליכא למיחש משום ניצוצות וגם משום שמא יפלו ממנו ומותר בין בבה"כ קבוע ובין בעראי:
(יז) או בבגדו בידו — צ"ע דבס"א כתב אפילו תופס אותם בבגדו אסור ועיין בט"ז ומ"א שנדחקו בזה מאד ובביאור הגר"א כתב דסעיף זה שהוא מבעל התרומות הוא שיטה אחרת החולק על הא דס"א וס"ל דבבגדו וידו תו לא חיישינן לשפשוף הניצוצות וכן הכריח בספר מאמר מרדכי. ובקשורין בבגדו לכו"ע מותר:
(טז) סעיף ד: אם הם בחיקו וחגור חגורה או בבגדו בידו וכו' — עיין באחרונים שהקשו על מרן ז"ל, דזה היפך ממה שכתב סעיף א, דאפילו אם תופס אותם בבגדו אסור. ועיין עולת תמיד אות ד' וט"ז ס"ק ד' ומגן אברהם ס"ק ח', שכל אחד לדרכו פנה, זה אומר בכה וזה אומר בכה. ועיין מאמר מרדכי אות ד' מה שכתב על דבריהם, יעו"ש:
(טוב) שם: מותר בין להשתין בין לפנות — עיין סעיף ז ובדברינו לשם בסייעתא דשמיא: