שולחן ערוך אורח חיים לז ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · לז · ג
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
(ג) חייב אביו: דקודם לכן אין רשאי להניח תפילין ולאו בן חינוך הוא ועיין סוף סי' י"ו:
(ד) וי"א: דוקא מקודם לכן אין מניחין [ר"מ] ועכשיו נהגו להניח ב' או ג' חדשים קודם הזמן:
ס"ג שלא כו'. כן פי' סה"ת וסמ"ק וכמ"ש בס"ב ושלא ליכנס כו'. כן פירש רש"י שם:
וי"א כו'. כמ"ש בברכות כ' ועיין רש"י ד"ה קטנים וד"ה ומן התפילין כו' ועתוס' שם ד"ה וקטנים שדחקו עצמן הרבה אבל לפ"ז ל"ק וכן מה שהקשו מק"ש דשם לחנכו בתורה ולא לקרות בעונתה וגם א"צ רק פסוק ראשון וערש"י הנ"ל ד"ה וקטנים:
(ד) שנים: והב"ח חולק וכתב דקטן הלומד תלמוד ויודע לשמור את עצמו חייב אביו לקנות לו תפילין גם הר"ש הלוי חלק א"ח סי' א' פסק משהגיע לעשר שנים חייב לחנכו במצות תפילין ועכשיו נהגו להניח ב' או ג' חדשים קודש הי"ג שנים. מ"א.
(ח) היודע — דקודם לכן אין רשאי להניח תפילין ולאו חינוך הוא:
(ט) לחנכו — במצות הנחתן וכן ללמדו הדינים הנצרכים לזה:
(י) דוקא — וקודם לכן אין מניחו ללבוש תפילין אפילו אם ירצה דבודאי אין יודע לשמור תפילין:
(יא) בן י"ג שנים — היינו אפילו אם לא הביא ב' שערות [פמ"ג]:
(יב) וכן נהגו — ועכשיו נהגו להניח ב' או ג' חדשים קודם הזמן [מ"א] ועיין בבה"ל. חרש המדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר חייב להניח תפילין אבל אין שומע ואין מדבר אין מוחין בידו מלהניחם אם רוצה [בה"ט]:
(*) קטן וכו': נראה פשוט דלדעת המחבר אם מאיזה טעם לא קנה אביו עבורו תפילין כגון שלא היה יכול לשמרם בטהרה וכה"ג ונעשה בנו בן י"ג שנים ויום אחד שוב אין על אביו מצות חינוך דאיש הוא וחייב מעצמו בכל המצות ואם איש עני הוא כל ישראל חייבים בזה וכמו שכתב הפ"מ בסק"ד:.
(*) לקנות לו: ויש לעיין אם יש לו ב' בנים אם חייב לקנות תפילין עבור כ"א או שיוצא במה שיחנך מתחלה לבנו האחד ואחר תפלתו יתנם לבנו השני וכן ביש לו בן אחד והוא משיג לשאול עבורו תפילין או שיתן לו את תפליו לק"ש ותפלה בכל עת החינוך דהיינו עד שיעשה לאיש אם יוצא בזה דאפשר מה דנקט הברייתא [סוכה ד' מ"ג] אביו קונה לו תפילין היינו דוקא בזמנם שהיו מניחין תפילין כל היום ואין מצוי שישאיל א' לחבירו תפיליו משא"כ בזמנינו תדע דלא נקט כן בלולב שוב מצאתי בב"ח שמשמע קצת כדברינו ויש לדחות ע"ש וצ"ע:.
(*) וי"א וכו': כתב הפמ"ג וז"ל ואיני יודע אם הוא י"ג שנים איזה חיוב יש על אביו דאיש בפ"ע הוא ואם הוא עני כל ישראל מצווין להחיותו וי"ל יג"ש ולא הביא ב' שערות ולפ"ז י"ל דה"ה עד רוב שנותיו אם לא הביא ב' שערות חייב לחנכו עכ"ד ואף דאז חייב מדינא מחמת חזקה דרבא וכמו שהביא בש"ת אעפ"כ י"ל דלא פקע מאביו מצות חינוך כ"ז שאין ידוע שהביא ב"ש אבל כ"ז דוחק גדול ועיין לקמן בסימן רכ"ה ס"ב דכשנעשה הבן י"ג אביו מברך ברוך שפטרני והיינו ממצות חינוך לפי מש"כ המ"א שם ולא אישתמיט אחד מהם לומר דדוקא כשידוע שהביא ב' שערות אלא בודאי דלענין חינוך שהוא דרבנן נוכל לסמוך על חזקה דרבא. והאמת יורה דרכו שלא ראה הפמ"ג את ספר העיטור ח"ב שבימיו עדיין לא נדפס כי לפי מה שכתב שם מוכח שלדידיה לא נזכר בגמרא האי דינא כלל לענין תקנתא דרבנן ומשמע מיניה דלא היה ע"ז תקנתא כלל רק לענין דאורייתא שאין בן י"ג מחוייב בתפילין כ"א כשיודע לשמור תפיליו והביא ע"ז המכילתא ראיה ממקרא ושמרתם את החוקה הזאת עי"ש והוא אפילו אם הביא ב"ש דומיא דחיוב מזוזה הנזכר שם עי"ש. ולענין קושית הפמ"ג מה שייך אביו לזה עיין בספר ברכי יוסף ויתיישב לך. וכ"ז לפי שיטת העיטור אבל אנן קי"ל כדעת כל הפוסקים וכמש"כ הב"י דלא נזכר בגמרא האי דינא כלל לענין גדול רק לענין קטן נהגו העולם להחמיר כהעיטור שלא להניח תפילין:.
(*) דהאי קטן דוקא: פי' ואז תליא באם יודע לשמור תפיליו שזו היא שיטת בה"ע כמו שמפורש שם ומה דאין נוהגין כהיום לדקדק בזה אפשר דהרמ"א לא פסק לנהוג כוותי' רק לענין שלא יניח קודם בר מצוה ולא לזה וכן מוכח קצת בד"מ עי"ש א"נ דכ"ז דוקא בזמנם שהיו מניחין תפילין כל היום וקשה ליזהר בשמירתן אבל כהיום שאין מניחין רק בזמן ק"ש ותפילה תלינן מסתמא בשנעשה י"ג שידע לשמור תפיליו דומיא דהמבואר בס"ב אם לא כשנדע שאין יודע לשמור תפיליו:.
(*) וכן נהגו: עיין במ"ב ועיין בפמ"ג שמצדד לפסוק כמש"כ הב"ח דעכ"פ קטן בן י"ב שנה הלומד תלמוד ומבין יכול להניח תפילין דעליו בודאי נוכל לסמוך אם יודע לשמור את עצמו מהדברים הנזכרים בסמוך:.
(יב) סעיף ג: קטן היודע לשמור תפילין וכו' — כתב החס"ל אות ג': אין ראוי לחנך הקטנים אלא אי קים ליה בגויה שהוא בודק עצמו יפה קודם תפילה, וגם שהוא נקי מלכלוך צואה בפי הטבעת, ואינו ישן עמהן, ואינו מדבר דברי שחוק וקלות ראש; ואם לאו, ההעדר טוב, עכ"ל:
(יג) שם: חייב אביו לקנות לו תפילין לחנכו — וזהו החינוך הוא מדרבנן, אבל מדאורייתא פטור מתפילין, ואפילו יודע לשמור תפילין שלא יישן וכו', עד שיהיה בן י"ג שנים ויום אחד; ואז הוא בעצמו חייב לקנות לו תפילין, כי היכי דחייב בכל מצות עשה מן התורה. ב"ח. וזה לשון שערי תשובה אות ד': כל שהגיע לי"ג שנים ויום א', אף שאין ידוע שהביא שערות, חייב בתפילין מדינא מחמת חזקה דרבא, דכל שהגיע לכלל שנים חזקה הביא סימנים, עכ"ל. ועיין בסימן נ"ה סעיף ט' וסעיף יו"ד ובדברינו לשם בסייעתא דשמיא, ובספרי הקטן קול יעקב סימן ט"ל אות ב'. ועיין מה שכתבתי לעיל סימן כ"ב אות ב בעניין אם צריך לברך שהחיינו מי שלובש תפילין מחדש, יעו"ש:
(יד) שם הגהה: וי"א דהאי קטן דווקא שהוא בן י"ג שנים ויום א' וכו' — ואף על פי שהרב בעל המפה והלבוש כתבו שנהגו כסברת בעל העיטור ואין לשנות, אנו אין לנו אלא כדברי הרב בית יוסף ז"ל, שסובר דקטן ממש, בן ט' בן עשרה שנים. הר"ש הלוי ז"ל בתשובה חלק א' חלק אורח חיים סימן א', ועיין שם שהרבה להקשות על סברת בעל העיטור יעו"ש, והביאו כנסת הגדולה בהגהת בית יוסף ושיורי כנסת הגדולה בהגהת בית יוסף אות ב', וכן הסכים הב"ח ז"ל כסברת מרן ז"ל והביאו שיורי כנסת הגדולה שם ושתילי זיתים אות ו', וכן כתב עו"ת אות ד'. וכתב הב"ח: והכי נקטינן, דבקטן הלומד תלמוד, אפילו אינו אלא בן י"ב שנה היודע לשמור תפילין, אביו חייב לקנות לו תפילין, וכן נהגו, ודלא כהרב בהגהה דאוסר, עד כאן דבריו והביאו עו"ת שם, אליהו רבה אות ג'. ועיין סידור בית עובד בדיני מי הם החייבים בתפילין אות ד', וברכי יוסף אות ה', ושיורי ברכה אות ג', ודברינו לסימן טו"ב אות יו"ד ולסימן ע' אות ז'. ואפילו לדעת מור"ם ז"ל כתב המגן אברהם ס"ק ד דעכשיו נהגו להניח ב' או ג' חדשים קודם הזמן, והביאו אליהו רבה שם, וכן כתבו ר' זלמן אות ג', בית עובד שם, קיצור שולחן ערוך סימן יו"ד אות כ"ד: