שולחן ערוך אורח חיים י ח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

כקאפ"ה שהיא פתוחה בענין שיש לה ד' כנפות אם יקבעו בה כחאשטרינג"ה יאכטלעשותה יבכסתומה כדי לפוטרה מציצית אינו מועיל תקון זה אם לא תהיה קבועה מחצי ארכה ולמטה לכל הפחות וגם שתהיה קבועה למטה מהחגור למען יהיה הרוב הסתום רוב הנראה לעינים דאם לא כן יאסר משום למראית העין:

מפרשים

באר הגולה

(כ) קאפ"ה - מהרי"ק שם.



ט"ז

מגן אברהם

(יב) כסתומה — ולכן אין לעשות בטלית קטן קרסים למטה מהחגור, דהוי כסתום (לבוש). ובתרומת הדשן סימן רצ"ז כתוב דקרסים לא חשיבי חיבור לענין כלאים, אם לא שנכפפין מאוד שאינו יכול להתירן אלא על ידי מעשה, ועיין שם, ועיין ביורה דעה סימן שס"ג. ואפשר דמכל מקום אסור מפני מראית העין. וזה לשון תשובת מהר"מ סימן רפ"ז: טליתות העשויות כמין קאפטני"ש, זהו טליתות של חסידי אשכנז, ויש להם ד' כנפים, וכשפושטן מעליו – שוטחן ומתכסה בו. אבל אותן קוטלי"ש שיש להן בית זרוע, אין כאן מיחוש, וכנף דידהו לאו כנף:

באר היטב

(יא) לעשותה כסתומה:    לכן אין לעשות בט"ק קרסים למטה מהחגור דהוי כסתומה ובת"ה סי' רצ"ו כ' דקרסים לא חשיבי חיבור אם לא שנכפפין מאוד שא"א להתירן אלא ע"י מעשה. ואפשר דמ"מ אסור משום מראית עין מ"א וכ' הב"י יש לדקדק במלבושים שלנו שיש להם ב' כנפות סמוך לארץ למה אין מטילין בהם ציצית ותי' הד"מ דמאחר דמצות ציצית הוא שיחזור ב' לפניו וב' לאחריו ומלבושים שלנו הם כל הד' כנפות לפניו וא"א להלבישן בענין אחר אין חייבין בציצית לכן נהגו להקל. ומלבוש שקורין רא"ק שמחובר למעלה חתיכת בגד מרובעת ומונח על כתפו מאחוריו שקורין קאלנ"ר. פשוט הוא דפטור דהרי לצד מעלה אין לו כנפים רק כנפות חקאלנ"ר המונחין לו קצת מאחוריו ואין זה קרנות הואיל ואין חב' קרנות שמאחוריו מכוונים כנגד חכנפות שלפניו עכ"ל ד"מ. וכ' המ"א ומ"מ ירא שמים יעשח קרן אחת עגולח כמ"ש ב"י בשם חזקנים.

שערי תשובה

ביאור הגר"א

משום מראית העין — כמו שכתבו תוס' שם ובפרק כ"ה לענין טלית שאולה אחר שלשים:

משנה ברורה

(כח) אשטרינג"ה - הוא דבר המחבר צדדי הבגד אחת אל אחת:

(כט) לעשותה כסתומה - ולכן אין לעשות בט"ק קרסים למטה מחציו דהוי כסתום והוא שנכפפין מאוד ראשי הקרסים לצד השני שאינו יכול להתירן אלא ע"י מעשה דבזה חשיבי חיבור גמור הן לענין כלאים והן לענין ציצית אבל בלא"ה לא חשיב חיבור עי"ז:

(ל) מראית העין - וההולך בט"ק תמיד תחת בגדיו ואף כשהוא הולך ברה"ר הוא בהצנע י"ל דלא שייך בזה מ"ע [חידושי רע"א]:

ביאור הלכה

(*) לעשותה כסתומה:    עיין במ"ב במה שכתב דהוא שנכפפין מאוד וכו' הוא מהמ"א בשם תה"ד ואף דאח"כ כתב המ"א דאפשר דמ"מ אסור מפני מראית העין שנראה כסתום והדה"ח העתיק את דבריו עיין בא"ר ובארה"ח שהסכימו עם הכנה"ג והספר זכרונות להקל וכן הגרע"א בחידושיו הקשה ע"ז ובפרט למה שהעתקנו במ"ב בשם חידושי רע"א דההולך בט"ק תמיד תחת בגדיו ואף כשהוא הולך ברה"ר הוא בהצנע י"ל דלא שייך בזה מראית עין בודאי הדין בזה דמותר לפי מנהגינו שאנו הולכין תמיד בט"ק תחת הבגדים:.

(*) משום מראית העין:    משמע בלבוש ובע"ת דה"ה הבגדים שרובן פתוח צריך שיהיה רוב הנראה לעינים ולא מצומצם כדי שלא יחשבו עליו שהוא מברך לבטלה. כתב בארה"ח בגדים שיש להם ארבע כנפות ולובשם דרך מלבוש וחוגר עליהם בחגורתו מחצי ארכה ולמטה אפילו אם חוגר בחוזק לא נפטר ע"י כן מחיוב ציצית אבל אם קובע בהם לולאות בשני הצדדים וקושרם בקשר של קיימא יש להסתפק אם נפטרים עי"כ מחיוב ציצית דאפשר דיש לדמותו לכלאים דע"י קשירה נעשה חיבור וא"כ בענינינו מבטלו מתורת ד' כנפות או לא ועי"ש במ"ל:.


כף החיים

(כב) סעיף ח: קאפ"ה שהיא פתוחה — מה שנוהגים האשכנזים לעשות קרסים בטלית קטן עד שנעשה כעין מלבוש, יש אומרים דהוי ברכתו לבטלה, דהוי כסתומה וכטלית שאין לה ד' כנפות דפטורה, וצריך רוב הנראה לעינים פתוח מב' צדדין, ושלא יעשה הקרסים למטה מהחגורה. ואם היה סתום ובא לפותחו עד רובו, צריך להתיר הציציות תחילה, ואחרי שיפתחנו יטיל הציציות מחדש, משום "תעשה ולא מן העשוי". חס"ל אות א', ועיין לבוש סעיף ח, ומגן אברהם ס"ק יב, ואליה רבה ס"ק י"א, ר' זלמן אות יח.


פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן