פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים ג יג


מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטיב משנה ברורה כף החיים

שולחן ערוך

לא ישתין מעומד, מפני ניצוצות הניתזין כגעל רגליו, כדאם לא שיעמוד במקום גבוה, או שישתין לתוך עפר תחוח (פירוש, קרקע שאינה בתולה, אלא כגון של ארץ חרושה).

מפרשים

טורי זהב - מגן דוד

(יב) מפני ניצוצות — פירוש, כשמגיע הקילוח קרוב לפסוק, הוא דואג שלא יפלו ניצוצות על רגליו ומפסיק. אבל במקום גבוה או בעפר תיחוח ליכא ניצוצות, עד כאן לשון רש"י בכיצד מברכין. משמע מלשונו הטעם שיהיה מוכרח להפסיק, והוא סכנה. וקשה, דאמרינן במי שמתו, דמי שיש לו תפילין בראשו ושכח ונכנס לבית הכסא, ממתין עד שיגמור סילון הראשון ואחר כך אין סכנה. ונראה דמשום זה הוצרך הטור לומר דחוששין שמא יפלו ניצוצות על רגליו ויראה ככרות שפכה ויוציאו לעז על בניו, פירוש, כשעומד, אין מימי רגליו עושין כיפה, וכרות שפכה נמי אין עושה כיפה, ודעת הטור שמא יגמור להשתין אף שהוא עומד ולא יחוש לטינוף רגליו, מכל מקום חוששין מצד אחר. ויש לישב גם דעת רש"י, שלא נתכוין לומר דחיישינן שמא יפסיק, אלא מפרש דברי רבי חייא שאמר אין מי רגלים כלין אלא בישיבה, דקא משמע לן באמת מי שירצה להשתין מעומד ורוצה להפסיק כשיהיה סמוך לגמר הקילוח אין עבירה בידו, רק מי שרוצה להוציא כל מי רגליו אין לו תיקון אלא מיושב. אך קשיא לי מפרק כל היד שמביא ב"י, אם אין לו עפר תיחוח מאי? אמר ליה: מוטב שיוציאו לעז על בניו ואל יעשה עצמו שעה אחת רשע לפני המקום, דהיינו אם יאחז באמה; הא יש לו תיקון להפסיק סמוך לגמר, ואמאי הרשו לו לגרום להוציא לעז? ויש לומר דהם שאלו על מי שאין לו עפר תיחוח ואינו יכול לסבול בטבעו להפסיק קודם הגמר, כן נראה לי.

מגן אברהם

(יג) ניצוצות — ואף על גב דמצוה לשפשף הניצוצות, דכשעומד ואין אוחז באמה איכא רוב ניצוצות, ולא סגי בשפשף (תוס').

באר היטב

משנה ברורה

(כג) על רגליו – ויאמרו שהוא כרות שפכה, שאין מימי רגליו מקלחין אלא שותתין, וכרות שפכה אינו מוליד, ויאמרו על בניו שאינם שלו.

(כד) אם לא וכו' – ואם אין לו עצות אלו, וגם שם אי אפשר בישיבה, יוכל לעשות עצה אחרת שלא יבוא לידי ניצוצות, שיסייע בביצים להגביה הגיד קצת, או על ידי מטלית עבה. ואם איתרמי שנפלו ניצוצות על רגליו, מצווה לשפשפם.

כף החיים

(לז) סעיף י"ג: לא ישתין מעומד מפני ניצוצות וכו' — והיינו שיוציא לעז על בניו. כן כתב הטור. ואף על גב דמצוה לשפשף הניצוצות, דכשעומד ואין אוחז באמה איכא רוב ניצוצות ולא סגי בשפשוף. מ"א ס"ק י"ג. ר"ז אות כ'.

(לח) שם: אם לא שיעמוד במקום גבוה וכו' — ואם משתין מיושב, אפילו אינו מקום גבוה ולא עפר תיחוח, ליכא למיחש לניצוצות. ב"י. פרישה אות י"א. שו"ג אות כ"ד. נוה שלום אות י"ד. ר"ז שם.===ברכי יוסף ===