שולחן ערוך אבן העזר קע כ

שני יבמים שיבמו שתי יבמות הבאות מבית אחד, ולא נודע מי יבם תחלה -- שניהם יוציאו בגט, ויותרו לזרים, ואסורות ליבמים. לפיכך, ראובן שהיו לו שתי נשים, אחת בעכו ואחת בצור, ושמעון ולוי אחיו, האחד בעכו והאחד בצור, ושמעו שמת ראובן -- לא ייבם אחד מהם עד שידע מה עשה אחיו. קדם אחד מהם ויבם, אין מוציאין מידו עד שיודע שאחיו יבם תחלה:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(טו) קדם א' מהם: עיין ברמב"ם פ"ה מסיים וכתב רצה א' לחלוץ קודם שידע מה עשה אחיו אין מונעים אותו והמחבר דילג משום דהקשה עליו בכ"מ ובבדק הבית דיש לחוש שמא כבר ייבם אחיו ואם כן החליצה אינו ואתה מצריכה כרוז לכהונה כמ"ש באשה שהלך בעלה וצרתה למ"י וכמ"ש בסוף סימן ק"מ ובאמת על קושיא זו י"ל דאין חשש שייב' אחיו דהא אסור לייבם עד שנדע מיבמה שניה אלא זאת קשה שמא חלץ אחיו ולמ"ש שם לק"מ ועיין ב"ח ודרישה, והב"י כתב בשם תשובת הגאונים בשני יבמים שייבמו שתי יבמות דצריכין לגרש וצריך לחלוץ אחת דיש לחוש שמא א' עשה בה מאמר ואח"כ בא אחיו על השניה והוי ביאה אחר מאמר, ואף שבעל המאמר בא אח"כ על הראשונה מכל מקום ביאתו פסולה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}