שולחן ערוך אבן העזר קע יט


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

יבמות רבות הבאות מבית אחד, כיון שנבעלה אחת מהן בעילה כשרה, או נחלצה חליצה מעלה, התרו הכל ונסתלקה זיקת היבם מעליהן. ואם נבעלה אחת מהן בעילה פסולה, או נתן לה מאמר פסול, נאסרו כלם ליבום, וצריכה גט זו שנבעלה או שנתן לה מאמר, וצריכה כל אחת מהן חליצה להתירה לזר, שאין זיקת היבום מסתלקת בבעילה פחותה. נחלצה אחת מהן חליצה פחותה, הותרה להנשא לזר אותה שנחלצה, אבל צרתה אסורה עד שתחלץ גם היא, או עד שיחלצו כל האחים לראשונה שנחלצה החליצה הפחותה, שאין חליצה פחותה מסלקת זיקת יבום מבית זה, עד שתחזור על כל האחים, או עד שתחלץ כל אחת מהן. זהו דעת הרמב"ם (ח"ב קי"ח ב'), ונחלקו עליו כמו שהוא מפרש בדברי הטור:

מפרשים

בית שמואל

(יד) וצריכה כ"א מהן חליצה:    כ"כ המגיד עיקר הגירס' ברמב"ם כך היא ובטור הביא דברי הרמב"ם ושם כתב וצריכה אחת מהן חליצה גם לא כתב בסוף דבריו עד שתחלוץ כל א' ודוחק לומר שדולג מדברי הרמב"ם מה שחולק על הטור בענין אם הצרות שוים פוטרת זא"ז בחליצה של אחת מהן, ולפי הגירסא בטור ס"ל לרמב"ם נמי כשהן שוים פוטרת זא"ז ומ"ש וצריכה אחת מהן חליצה היינו א' מצרות ולא זו שנבעלה ביאה פסולה או נתן לה מאמר פסול, ואם נחלצה א' משאר צרות אז כולם פטורות כי זו שנבעלה פשיטא פטורה דהא חליצתה גרוע מחליצה זו ושאר צרות שוים לזו ופטורה כמו בעלת מאמר ובעלת גט לפ"ז ל"ק נמי הברייתא איסור מצוה ואיסור קדושה נפטרה צרתה כמ"ש בסעיף הקודם לפ"ז אם נפלו לפניו ב' אחיות מב' בתים ולכ"א צרה א' אם חלץ לאחיות לא נפטרו הצרות שום אחת מצרות לא נפטרה כגון אם חלץ לאה בראשון והוי ח"פ משום דהיא אחות זקוקה מ"ה לא נפטרה הצרה, ואם אח"כ חלץ לרחל שהיא אחות חליצתו לא נפטרה הצרה דלא שוה רחל עם הצרה אף על גב דהצרה ג"כ אסורה משום צרות קרובת חליצתו מ"מ קרובת חליצתו גרע, כן הוא לפי תירוץ רב אשי דקי"ל כוותיה אף על גב לפי תירוץ התחיל ולא התחיל מוכח דשוים נינהו מ"מ לתירוץ רב אשי חליצת רחל גרועה טפי ועיין בהרא"ש שם אבל לפי הגירסא שכתב כאן והיינו גירסת המגיד ס"ל לרמב"ם ח"פ אינה פוטרת צרתה אפי' כשהן שוין בפסול מ"ה צריכה כ"א חליצה והיינו שאר צרות ועליהן כתב כ"א ולא דיבר כאן מזו שנפסלה בגט או במאמר שזו בוודאי נפטרה בחליצת אחרת ולא כהבנת המגיד מ"ש צריכה כ"א והיינו זו שנפסלה וכ"א משאר צרות ותמה על הרמב"ם למה לא נפטרה זו בחליצת שאר צרות כמו חלץ לצרה נפטרה בעלת הגט דאמר שמואל, וא"ל לפ"ז על המחבר שסתם ופסק כמה פעמים בסימן זה דח"פ פוטרת צרתה כשהן שוין וכאן הביא דעת הרמב"ם דצריכה כ"א חליצה, וי"ל דסמך את עצמו על מה שמסיים ונחלקו עליו וס"ל עיקר כדעת החולקי' אלא הביא דברי הרמב"ם דנשמע מדבריו כמה דינים דח"פ פוטרת לזו וגם אם חלצו כל האחים לזו פוטרת את אחרת ועיין במגיד שכתב בשם הרמב"ן והרשב"א דחולקים עליו בזה ואף לפי גירסא זו י"ל הברייתא איסור מצוה ואיסור קדושה דס"ל לרמב"ם אף על גב ח"פ אין פוטרת את צרתה אפילו בשוין מ"מ באיסור שבכה"ג איסור מצוה ואיסור קדושה שאסור מתחלתה ולא נפקעה הזיקה פוטרת את צרתה כשהן שוין, וכשהיא פטורה בח"פ איתא בסוגיא שני תירוצים לתירוץ א' אפילו לכתחלה לא מהדרין אחר חליצה כשרה כגון אם כבר חלץ ראובן לאחת וזו אחות חליצתו ויש כאן אחר מ"מ חולץ ראובן לזו וכ"פ הרי"ף אבל לדעת הראב"ד והרא"ש דכל מה שאפשר לחלוץ חליצה כשרה מהדרין אחר חליצה כשירה אפילו למפטר נפשיה לפ"ז אם א' מאחין נתן גט מהדרין שיחלוץ אחר ולא הוא אף על פי שהוא שליח דכולם לענין איסור דכולם אסורין לייבם מחמת גיטו, ולכאורה נראה לדעת הרא"ש אפילו בדיעבד לא נפטרה היא מאחר דאפשר לחלוץ מאח השני דהא הוא תופס עיקר התירוץ הראשון חולץ לכולם היינו אמצעית ולההיא שינויא לא מפליגין בין מפטר נפשה למפטר צרה אם כן כשם אם חלץ לבעלת גט לא נפטרה הצרה אף בדיעבד כן הוא אם חלץ אח אחד שחליצתו פסולה טפי משני לא נפטרה זו כמ"ש שם מפורש בתוס' ובהרא"ש מ"ה כתבו לפי תירוץ זה כל ששווים פטורה זו בחליצת זו וכן באחים אם הם שווים ש"מ אם אין שוין אפילו בדיעבד לא נפטרה ולכאורה קשה על הטור שכתב בשם הראב"ד לכתחלה מהדרין אחר חליצה כשרה לפטור את עצמה ובדיעבד מה דעבד עבד וכתב ולזה הסכים הרא"ש ולכאורה לא משמע כן אף שהביא הרא"ש דברי הראב"ד מ"מ לפסק הלכה לפי מה שפסק הרא"ש בתירוץ קמא לפי דאתי אליביה דרב אשי כמ"ש בתוספות משמע דס"ל אף בדיעבד לא נפטרה, ואפשר דס"ל כמ"ש ברי"ו דקי"ל כתרי תירוצים בש"ס לכתחילה מהדרין אחר חליצת כשירה כתירוץ הראשון ובדיעבד מהני ח"פ כתירוץ שני דמחלק בין למפטר נפשיה ובין למפטר צרה ועיין ב"ח שהביא דברי רי"ו ג"כ מיהו לישנא דהרא"ש מ"ש הלכך האי שינויא עיקר לא נתיישב לפ"ז, עיין בהרא"ש שכתב שתים הראשונים אי נפלו בבת אחת זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת, וטעמו משום ח"פ א"צ חזר' ע"כ אחין מ"ה הראשונה אף על גב דאסורה משום אחות זקוקתו מ"מ א"צ חזרה ע"כ אחים והשניה אסורה לראשון משום אחות חלוצתו ולשני אסורה משום אחות זקוקתו יותר טוב שיחלוץ השני אף שאסורה עליו משום אחות זקוקתו, ומ"ש אי נפלו בבת אחת לרבותא כ"כ ומכ"ש אי נפלו זא"ז ואפשר צריך להיות הגירסא אפי' נפלו בבת אחת, וראיתי בב"ח מגי' אי לא נפלו בבת א' ולכאורה נראה כמ"ש דיותר עדיף שיחלוץ זה שאסורה עליו משום זיקא דהא לזה שחלץ אסורה משום אחות חלוצה ובאמת עדיין הן זקוקים לו ואסורה משום אחות זקוקה:


באר היטב

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש