פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) המפתה וכו':    קנס איתא דוקא בבתולה ולו תהיה לאשה משמע נמי דוקא בבתולה אבל בושת משמע ברמב"ם אפילו בבעולה דהא כתב באו עליה שנים אחד כדרכה והשני שלא כדרכה חייב השני בבושת אף על גב דכבר היא בעולה מראשון ומפותה דקרא איירי כשמפתה לשם אישות כמ"ש בקידושין דף מ"ו ובמהרי"ק שורש קכ"ט ומ"מ יכולה למאן וא"צ לישא אותה ופטור ג"כ מקנס ובושת ופגם כשהיא יתומה ולא אמרי' מחילה בטעות דנתרצה את עצמה כדי שישא אחותה ע"ש במהרי"ק:


(ב) ואם אנסה:    עיין ברמב"ם ובטור אם ראו עדים מרחוק שבעל אותה וא"י אם אנוסה היא או מפותה אמרינן בשדה מסתמא אנוסה היא ובעיר מסתמא מפותה היא והט"ז רוצה ליישב דברי הרמב"ם דאיירי דליכא כאן העדים שראו הביאה ולא אמרינן בכה"ג מודה בקנס פטור כיון דמודה מחמת ביעתותא כראב"ש בפרק מרובה דף ע"ה והלכתא כוותי' דשמואל ס"ל כוותי' וע"ש וליתא כי שמואל אינו מחלק בין ביעתות' אלא יבואו העדים ויעידו אלא רב מתרץ כן אנא דאמרי לראב"ש והלכה כרב לענין מודה ואח"כ באו עדים כמו שכתב הרמב"ם פ"ג מה"ג ובפלוגת' זו מחמת ביעתותא מסתמ' הלכה כת"ק דפטור משום הכי לא מחלק הרמב"ם שם:

סעיף דעריכה


(ג) איסור דרבנן:    אשה אסור' ממועט מקרא ולו תהי' לאשה אשה הראיי' לו ואם אסורה מדרבנן אף על גב מדאורייתא אשה ראויה היא מ"מ מדכתיב ושמרתם את משמרתי מצאו חכמים מקום לאסור שניו' שפיר י"ל דממועט מקרא ולו תהי' לאשה ובלאו הכי כיון דכל מילי דרבנן אסמכינהו אלאו לא תסיר שפיר א"ל דשניה ממועט מקרא ולו תהי' לאשה ב"י:


(ד) ערות דבר:    היינו ערוה ממש ולאו ערות דבר כמ"ש בסי' קי"ט אפי' דבר בלא ערוה אלא כאן דוקא ערוה, פרישה:


(ה) יגרשנ':    כ"כ הרמב"ם פ"א ומשמע דצריך לגרשה ובטור אית' יכול לגרשה משמע אם אין רוצה לגרשה לא כפינן ליה ועיין ב"ח:


(ו) ואח"כ פתה אותה:    הן בביא' אם היתה בתחל' באונס ואח"כ ברצון הן אם פ"א בא עלי' באונס ואח"כ ברצון חייב מחמת ביאה הראשונה אף על גב דנתרצית אח"כ:

סעיף העריכה


(ז) אין כופין על כך:    דקי"ל מפותה בין היא ובין הוא יכולים לעכב ואם נטען שאנס אות' דאז הוא א"י לעכב מ"מ אין כופין אותו כיון דאינו אלא חשד אבל אם בוודאי בא עליה כופין אותו בזה יש חילוק בין אונס למפת':


(ח) זונה שתבעה לאחד:    ואם נדר לזונה שהי' לו חייבי מיתות ב"ד אז פטור לשלם ע"פ הדין מ"מ אין יוצא ידי שמים עד שישלם לה ואם תפסה אין מוציאין ממנה רש"י פ' האומנים:


(ט) וכל המכינ' עצמה וכו':    לכאור' סותר למ"ש בסי' ט"ז דכאן משמע דוקא כשהוא מוכנת לזנות עם כל אדם הוי קדשה ועיין מ"ש שם: