שולחן ערוך אבן העזר קסט יא


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם הוחזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה).

ואפילו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גומות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארוכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפילו לא הביאו כי אם שתי שערות. ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות):

מפרשים

 

בית שמואל

(ט) שאם הוחזק או שיצא קול וכו':    נאמנים להחזיקן כגדולים היינו אפי' על בדיקת נשים סמכינן בחזקה פשיטא סמכינן על בדיקת נשים מה לי חזקה הנ"ל או חזקה זו ויש לדחות דשם מיהו על שנים יש עדים וכן קול מהני כמו חזקה סמכינן עליהן:

(י) וע"ז סומכין שלא לבדוק וכו':    עיין סי' קנ"ה שכתב הטור בשם הבע"ת דאין אנו בקיאין לבדוק גומות א"כ לפ"ז לכאורה קשה כל בדיקות אחר השערות אפי' ע"י אנשים ל"מ דקי"ל שערות בלא גומא ל"מ ואין אנו בקיאין וכן הק' ב"ח וע"ש מ"ש ולדידי' לא נתיישב לפסק הלכה מנ"ל למיקל נגד דעת הבה"ת וכן הטור הביא דעתו בפשיטות בלי שום חולק אבל לכאורה נ"ל דלק"מ בודאי על בדיקות גומות כשאין שערות בכל הגוף אין אנו בקיאין מ"ה החמיר שם שלא תמאן אבל לבדוק אם יש גומא תחת השערות פשיטא בקיאין אנו בבדיקה זו וכן משמע מלשון המחבר שכתב ע"ז סומכין שלא לבדוק משמע דאנו יכולים לבדוק, שוב ראיתי גם בט"ז בסימן קנ"ה כתב כן:

(יא) ואם יש ליבמה בנים:    עיין סי' קנ"ה שם הבאתי סוגי' פ"ק דיבמות לרב ספרא בנים הם כסימנים אפי' אם הולידה בקטנותה הרי הם כסימנים אחר יב"ש כן ס"ל להג"מ זה ולא כתשובת מ"ב סימן ו' ע"ש והרמב"ם פוסק כר"ס לפ"ז שפיר פסק זה מיהו מהרי"ף והרא"ש משמע דס"ל כרב זביד דאין בנים בלא סימנים היינו דאין בנים מצוי' בלא סימנים לפ"ז לא מהני לענין חליצה ותימה על הרב רמ"א דפוסק בפשיטות כהג"מ וכבר כתבתי בסי' קנ"ה דדוקא אחר יב"ש מהני בנים לרמב"ם:
 

ט"ז - טורי זהב

אלא עפ"י עדים כו' כיון שהיינו מוחזקים בו בחזקת קטן אין הקרובים נאמנים להוציא מאותה חזקה:

שעלה לס"ת שיש בני אדם שנוהגים לקרות בניהם כשנכנסים לתוך י"ג שנה וגם כשהקטן עושה מעצמו אין מוחין בידו ונותנין לו לברך ויוריד לפני התיבה ומתפלל ואין חוששין הלכך לא הוה חזקה:

ואם יש ליבמה בנים כו' כדי לבאר דין זה על אמתתו בס"ד נעתיק ממה ששייך לן בפ"ק דיבמות דף י"ב איתא תנא רבא בר לוואי גבול יש לה קודם הזמן הזה דהיינו אחר י"ב שנה היא חיה ועוברה חי ופרכינן ע"ז והא תנא רבה בר שמואל שא"א לומר בחמותו שמיאנה שכבר ילדה מדתלי טעמא בולד מכלל דקטנה היא דאי לאו קטנה ליתני שכבר גדלה וא"כ אפי' קטנה יולדת ומצינו חמותו שממאנת א"ר ספר' בנים הרי הם כסימנים הלכך אין לך יולדת ממאנ' אפי' היא קטנה ורב זביד אמר אין בנים בלא סימנים פירש"י והיולדת בקטנות חזקה שהביאה סימנים ומשהביאה סימנים בתוך (שנים עשר) לא תמאן דמהני סימנים דס"ל לרב זביד תוך זמן (כלאחר זמן) לענין סי' ולא אמרי' שומא נינהו ופרכינן ונבדוק ומשנינן שמא נשרו ואפי' למ"ד לא חיישי' משום צער לידה חיישי' וקשה למה לא כ' רש"י גם על רב ספר' דס"ל תוך זמן כלאחר זמן דאל"כ מאי מהני בנים כסימנים הא ל"מ גם סימנים בקטנה אלא ודאי מבואר מפירש"י דלרב ספרא שום קטנה ממאנ' אם ילדה ואע"פ שאין לה סימני שערות דבני' הוה כיש לה שערות והיינו ביש שערות לגדולה דמעלת הלידה מועלת במקום גדלות והגדלות הוא בעלמא מחמת השנים והשערות ורב זביד דאמר שמעלות הלידה אינה מצד עצמה אלא מצד שע"י הלידה אנן סהדי שיש לה באותו פעם שערות נמצא דעיקר המעל' מצד השערות וא"כ צ"ל דתוך זמן מהני שערות גם בעלמא דהוה כלאחר זמן וממילא דרב זביד דלא כהלכתא דהא קי"ל כלפני הזמן וכרב ספרא דבני' הוה מעלה מצד עצמן אפי' בקטנה דנחשב' כגדולה בעלמא ע"י שנים ושערות והתוס' כתבו דלרב זביד צ"ל דאין עיבור בנים של קיימא מצוי להיות בלא סימני' אתו ומיהו זימנין מדפריך ונבדו' וגם מדאמרי' חוששין משמע דלא (ע"כ היה הט"ז ומכאן ואילך נאבד חבל על דאבדין ולא משתכחין:
 

באר היטב

(יג) קרובים:    אין עד מפי עד כשר לעדות השנים. רשד"ם חא"ה סי' פ"ד מהרש"ך ח"א סי' צ"ג וצ"ד. עדות שבשטר לא מהני לעדות השנים מ"ץ ח"א סי' ס"ה. עדים שהעידו שמצאו כתוב בספר שלהם שנולד בת א' מהם באיזה זמן ובזמן זה נולדה זאת הנערה או הנער ולפי זה הוא גדול. אינו עדות מהריב"ל ח"ד סימן ט' ועד המעיד שאמר לו אבי הנערה כמדבר איש אל רעהו שבתו נולדה בשבת פלוני. הוי עדות ולא הוי עד מפי עד מהרש"ך ח"א סי' כ"ג וכ"ד. הרשד"ם חא"ה סי' ט' ס"ל דהוי עד מפי עד. עדים שהעידו שהיה נראה להם כשראה אותם שהיו מוטלים בעריסה שהיו כבן שנה וחצי לאו עדות גמור הוא ועבידי אינשי דטעו בחצי שנה. מהרש"ל ועיין כנה"ג.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש