שולחן ערוך אבן העזר קסט יב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

ישבו הדיינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה, מעומד.

הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מיושב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמוד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא"י סימן ק"צ). ועין לקמן סעיף ס"ד בפרוש סדר חליצה:

מפרשים

 

בית שמואל

(יב) שמצות חליצה מעומד:    משום דדמיא לדין ואם יבם חלש או זקן נותנין לו מקל בידו לסמוך עליו, ולרמב"ם ונ"י בשם הרבה פוסקים אפילו לכתחלה חליצת המנעל מות' בישיבה וא"ל להני פוסקים דס"ל לכתחלה מצוה בעמידה הוא וס"ל גם כן הא דאמר אמימר צריך למדחסי כרעיה היינו צריך לכתחלה ובדיעבד אין עיכוב אם כן מה מקשה שם על אמימר מברייתא בין עומד ובין יושב וס"ד כשיושב לא מדחי' כרעיה ומה ק"ל הא יש לומר הברייתא איירי בדיעבד וכן הקשה בנ"י, וצ"ל דס"ל ע"כ הברייתא איירי לכתחלה מדקתני בין עומד אם כן ע"כ מה דתני בברייתא יושב ומוטה נמי לכתחלה וס"ד כשמוט' לא מדחסי כרעיה וא"ל איך ס"ד יושב לכתחלה דהא מצות חליצה לכתחלה מעומד ויש לומר דסבר אף על גב לכתחלה בעינן שיעמדו היינו משום דהוי כדין וצריכים שיעמדו מחמת שהיא גובאת כתובה הוי כדין, אבל משום מצות חליצ' אפי' לכתחלה מותר וכן אם הדיינין עמדו כשר דחד טעם הוא:
 

באר היטב

(יד) הדיינים:    אופן ישיבתם נתבאר בס"ח בקצרה.

(טו) מעומד:    משום דדמי לדין. ואם יבם חלש או זקן נותנים לו מקל בידו לסמוך עליו. ולהרמב"ם ונ"י אפי' לכתחלה חליצת המנעל מותר בישיבה עיין ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש