שולחן ערוך אבן העזר קמד ו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אמר: כתבו ותנו גט לאשתי אחר השבוע, אין כותבין אלא עד שנה מאחר השבוע. אמר: לאחר שנה, כותבין עד לאחר חדש משנה שניה. אמר: לאחר החדש, כותבין עד לאחר שבת מחדש שני. אמר: לאחר שבת, כותבין עד סוף יום שלישי. אמר: כתבו ותנו לה קדם השבת, כותבין מיום רביעי עד סוף יום ששי, ונותנים לה. הרי שאחרו אחר הזמן שאמר, ואחר כך כתבו ונתנו לה, הרי זו ספק מגרשת.

הגה: יש אומרים דאם אמר: אחר י"ב חדש, כאלו אמר: אחר שנה. אמר: לאחר שלשים יום, כותבין יום אחד אחר שלשים יום (הגהות אלפסי פ' מי שאחזו):

מפרשים

 

(י) שנה מאחר השבוע:    כלומר כותבים כל השנה אחר השבוע ולא אחר כך וכן אחר השנה כותבין כל החודש אחר השנה וכן בכלם כ"כ הטור והר"ן והמגיד אליבא דהרמב"ם ואם אמר אם לא באתי לאחר השבוע כתבו ותנו לא יכתבו עד שיעבור השבוע ושנה הראשונה של שמיטה אחרת וכן בכולם ואם אחרוהו יותר אין קפידא כמ"ש בסמוך כן הוא לשיטות הרא"ש וגם הרמב"ם ל"פ ע"ז דהא ס"ל שנה של שמטה אחרת נכלל בכלל אחר השבוע ולר"ת אם אמר זה גיטך אחר השבוע אינו גט עד שיעבור שנה הראשונה שבשמינית וחדש הראשון של שנה שניה וכן בכולם ואפשר דס"ל אחר השבוע הוא שנה הראשונה אמרי' שמא לסוף השנה קאמר, ואם אמר אחר הרגל עיין בר"ן שרבו בזה הדיעות ועיין בח"ג ועיין בת"ה סוף סימן מ"ד ואם אמר לפני שנה וחדש לא אתפרש דינו ע"ש בר"ן:

(יא) ספק מגורשת:    הרמב"ם כתב הרי זה פסול אלא הר"ן הקשה עליו למה פסול ואם נשאת לא תצא כמ"ש בפ"י הרי מידי ספקא לא נפיק ואם נשאת תצא לכן כ' הרי זו ספק מגורשת ובכ"מ תירץ קושיא שלו וכ' טעמא של הרמב"ם אף על גב דאיחר מ"מ אחר שבוע הוא וכן כולם וכאן לא סמך על תירוצו ומ"ש הרמב"ם שם פ"ט דין ל"ג ואיתא בסי' קמ"א סעיף מ"ח באומר תנהו לה ביום פלוני אם הקדים אינו גט צ"ל דוקא בהקדים אינו גט אבל אם איחר אינו בטל הגט אלא פסול ולהמחבר ספק הוא ולא כב"ח שכתב שם דיכול לאחר:
 

אחר השבוע בטור כתב שהוא מחולק עם אביו בפי' דברי הרמב"ם והרא"ש מפרשם שלא יכתבו עד שנה אחר השבוע ואינו נראה כן אלא אדרבה ר"ל שיכתבו מיד אחר השבוע וכן באינך. ובאשר"י סיים אבל לאחר השבוע אין להקפיד אם מאחר זמן הכתיבה והטור לא הביא זה כי זה תלוי במחלוקת הנ"ל דלפי' הרא"ש עיקר הקפידא שלא יקדים לכתוב עד זמן שאחר השבוע ואין קפידא באיסור ולהטור אין קפידא בהקדמה רק שלא יאחר ונראה דהרמב"ם גופיה מספק' ליה בדין האיחו' אם יש בו ג"כ קפיד' אי לא וע"כ כתב באיחור שהוא פסול והוא מדבריהם וכמו שהעתיק כאן בש"ע ספק מגורשת ומש"ה ניחא מה שזכרנו בסימן קמ"ג סק"ח דבאומר שתתן ר' זוז לאחר ל' יוס ומת בתוך ל' דחולצת דהיה לרמב"ם ספיקא אם הוה זמנו קבוע או לא ונ"ל דהרא"ש חולק באמת על הני תרתי דהיינו מה שהוא מקפיד עליו שלא יקדימו ע"ז כתב דאינו כן אלא כותבין מיד אחר השבוע ומה שמסופק אם יש קפיד' באיחור ע"ז כתב דאין קפידא כלל באיחור כזה אתיין דברי הרא"ש כהוגן דודאי גם הוא גרס כרמב"ם אין כותבין אלא עד שנה כו' כמו שגורס הטור והאי יש לו ב' פירושים הא' שלא להקדים והב' שלא לאחר ואם מקדים הוא ודאי אינו גט ובאיחור היא ספק וחולק הרא"ש על שניהם דבקדימה ובאיחור אין חשש ולא חילקו בגמרא באלו דינים דלאחר שבוע ואילך אלא לאומר אם לא באתי אחר השבוע וטעמא דאם לא נתכוין רק למעט שלא יבא תוך השבוע היה לו לומר לא באתי תוך השבוע כיון שהוא אומר דרך שלילה אלא ודאי שנתכוין על זמן אחר מלבד תוך השבוע אבל אם אומר ה"ז גיטך לאחר שבוע ודאי לא נתכוין רק מיעוט תוך השבוע דכאן אין שייך לומר ה"ז גיטך שלא בתוך השבוע דהא צריך הוא לומר אימתי יהי גט ולא דרך שלילה ולא משגחינן בזה על האיחור כלל כיון שאינו מקפיד רק על הקדימ' שלא יהיה תוך השבוע אבל אח"כ יהיה תמיד זמן לזה. ורבינו הטור ס"ל דעל הקדימה אין קפידה שיהיה אחר השבוע אבל הקפידה על האיחור שלא ימתינו אחד זמן ששייך לאחר השבוע נחה ושקטה מה שתמהו רבים על הרא"ש ז"ל בהבנת דברי הרמב"ם ז"ל:
 

(ד) השבוע:    כלומר כותבים כל השנה אחר השבוע ולא אח"כ. וכן אחר שנה כותבים כל החודש אחר השנה וכן כולם ואם אמר אם לא באתי לאחר השבוע כתבו ותנו לא יכתבו עד שיעבור השבוע ושנה ראשונה של שמטה אחרת וכן בכולם. ואם אחרוהו יותר אין קפידא. ולר"ח אם אמר ה"ז גיטיך אחר השבוע אינו גט עד שיעבור שנה ראשונה שבשמינית וחודש הראשון של שנה שנייה וכן בכולם. עיין ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש