שולחן ערוך אבן העזר קמד ה

אמר: אם לא באתי עד שנים עשר חדש כתבו גט ותנו לאשתי, או שאמר: כתבו גט ותנו לאשתי אם לא באתי עד י"ב חדש, אין כותבין תוך י"ב חדש, אפילו אם לא ירצו לתנו עד אחר י"ב חדש. ואם כתבוהו בתוך י"ב חדש, אף על פי שנתנוהו לה לאחר י"ב חדש, אינו גט. כתבו ונתנו לה לאחר י"ב חדש, ומת, אם מיתה קדמה לנתינת הגט, אינו גט. ואם גט קודם למיתה, הוי גט (טור). ואם הוא ספק איזה מהם קודם, הרי זו ספק מגרשת.

הגה: לא נתנו לה מיד אחר י"ב חדש, אלא זמן רב אחר כך, אף על פי שהעכוב היה מצד האשה שלא רצתה לקבלו מיד, אפילו הכי הוי גט, ובלבד שיהיה הבעל חי (עין בב"י):

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(ח) אינו גט: כלומר הגט בטל הואיל שעברו על תנאי שלו שלא יכתבו תוך יב"ח אף על גב דלא התנה בדין תנאי מ"מ כל מה שצו' לשלוחו א"י לעבור אפי' שלא התנה כדין תנאי כ"כ ב"ח בשם הרשב"א והר"ן אבל משום העכוב בין הכתיבה להנתינ' אינו אלא פסול כמ"ש בסי' קכ"ז א"נ דאיירי דכתבו הזמן אחר יב"ח ונתנו באותו פעם אז אם לא היו עברו התנאי היה הגט כשר אלא מחמת שעברו על תנאי שלו הגט בטל:

(ט) אפ"ה הוי גט: אף על גב בסמוך כתב הרי שאחרו זמן הרי זו ספק מגורשת ש"ה דהגביל זמן אימת שיכתבו בגט אבל כאן לא היה כוונתו אלא שלא יכתב קודם יב"ח ואחר יב"ח אין זמן לדבר:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

כתבו גט ותנו לאשתי אם לא באתי א"ל דזה הוה מעשה קודם התנאי דאיתא לעיל דהתנאי בטל ממילא הגט קיים תכף דאין שייך לומר כן אלא במעשה הגט גופיה במה שהוא נותנו ע"ת אבל כאן לענין ציווי לכתוב הגט אין בזה מעשה הגט כלל כנלע"ד:

גט קודם למיתה פי' גם נתינת הגט הוא קודם המיתה:

אפ"ה הוה גט פי' ומותרת מיד כ"כ ב"י שהיה זה מעשה בצפת תוב"ב והתירו בכנופיא ונ"ל דזהו בתנאי דאם לא יבא תוך איזה זמן דהא עכ"פ לא בא וחל הגט אחר הזמן שקצב אבל אם אומר ה"ז גט ולא יחול עד איזה זמן שקוצב דבזה צריכה להמתין מן הנתינה אותו זמן כי הוא מכוין לצערה שתשב בלא בעל אותו הזמן כנלע"ד:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}