שולחן ערוך אבן העזר קלט ו

היה הוא בגגו וזרק לה לחצרה, אם מחיצות החצר גבוהות מהגג בענין שמיד כשזרק הגט מאויר הגג נכנס לאויר מחיצות החצר, מגורשת, אפילו נמחק קודם שהגיע לארץ, וכגון שנמחק לאחר שהתחיל לירד:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

גבוהות מהגג דאל"כ לא הוי גט תיכף כשיצא מרשות הגג דאפשר שהרוח ישליכנו חוץ למחיצות ומקרי אין סופו לנוח ע"כ צריך מחיצות החצר עודפות שתיכף שיוצא מרשות הגג נכנס לאויר המחיצות של חצרה לאחר שהתחיל לירד דכשזרקו מידו כדי להעבירו את המעקה צריך לזרקו כלפי מעלה אם נמחק בעודו דרך עליה אפילו יצא מתחת הגג ונכנס לאויר מחיצו' החצר לא הוי גט אא"כ הוא דרך ירידה לאחר שהתחיל לירד כ"כ הטור וכן פרש"י וקשה אמאי לא כ' חילוק זה גם ברישא דהיא למעלה בגג והוא למטה בחצר דאינו גט עד שיתחיל לירד תוך אויר הגג אבל לא כל זמן שהיא דרך עליה אפי הוא תוך אויר הגג דאין הפרש ביניהם אפי' כחוט השערה לכאורה ונ"ל דבזה יש הפרש ביניהם דמחיצות המעקה ודאי שייכא לגג ממילא בסיפא דוקא שצריך לזרוק הגט בכח גדול שלא יפול על מחיצות המעקה עצמה אלא שיהיה למעלה מן המחיצה הרבה ע"כ אין עליה זו חשובה נתינה משא"כ ברישא שהוא למעלה א"צ להזהר שלא יפול על מחיצות המעקה דאע"ג שיפול שם הוה גט דמחיצות המעקה הוא ג"כ רשותה ע"כ א"צ לעליה גדולה על המעקה וכיון שאין עליה הכרחיו' בכלל ירידה נחשבת והוה כאלו עומד בחצרה וזורק הגט למעלה כדי שיפול למטה דודאי גם עליה זו מהני לקנין דהכל דרך נתינ' שלו אלא שבחנם הוא עושה עליה כנלע"ד דלכוונה זו כתבו רש"י וטור בסיפא כדי להעבירו את המעקה דלכאורה יתור לשון הוא דהא גם ברישא בהיא למעלה זורק כלפי מעלה שיפול לגגה דרך המעקה ולפי מ"ש ניחא:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}