שולחן ערוך אבן העזר קכח ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אין צריך לכתוב שם הנהר, אבל נהגו לכתבו. ואם יש שנים או שלשה נהרות, כותבין כלם: דיתבא על נהר פלוני ופלוני.

הגה: ואם לא כתב שם הנהר כלל (תשובת הרא"ש כלל מ"ה ובית יוסף בשם תשובת הר"ן), או ששנה בו (תשובת מהרי"ל), כשר. וכל נהר שהוא חוץ לתחום העיר, אין לכתבו כלל, אפילו מסתפקים ממנו, ואפלו בדיעבד, אם כתבו, יש פוסלין (תשובת הרשב"א בהגהת מימוני סוף נשים). ואפילו הוא תוך התחום חוץ לעבור העיר, אין כותבין, אלא אם כן כל תשמישי העיר ממנו (פסקי מהרא"י סימן קמ"ב).

וכותבין: דיתבא, בחד יו"ד. ואם יושבת על חוף הים, נהגו לכתב: דעל כיף ימא מותבא. ועיר שספוקה ממי בארות, כותבין: על מי בארות. ועיר שספוקה ממי מעינות, כותבין: מי מעינות, ובחד יו"ד.

‏‏הגה: וכותבין: בארת, בלא וי"ו (סדר גטין). ואם המעין מים חמין, כותבין: על מי מעינות חמין (מ"כ בתקון ישן):

מפרשים

 

בית שמואל

(יא) אבל נהגו לכתבו:    הטעם שלא יאמרו עיר אחרת היא לכן כותבים הנהר ש"מ אפי' לא הוחזקו עוד עיר אחרת כזו מ"מ חיישינן ויתבאר עוד בס"ד בסי' קל"ב ע"ש:

(יב) על נהר פלוני ופלוני:    אפי' אם הרוב מסתפקי' מא' ומיעוט מן השני כותבים כולם כן כתב בסדר מהר"מ ובלבוש הביא מ"ש הקונטרסי' בשם מהרי"ק אם הרוב מסתפקין מן מעיינות ומיעוט מן הבארו' או להיפוך הולכי' אחר הרוב ויניחו המיעוט ואם כתב המיעוט יש פוסלים דהוי שינוי העיר דיאמרו עיר אחרת היא ולכאור' נראה מזה גם בנהרות הדין אם הרוב מסתפקי' מן נהר א' והמיעוט מן השני יניחו השני אלא לדעת הרב רמ"א בסעיף ו' אין נוהגים כמהרי"ק בנהרות אלא כותבים כולם אפי' אם מן א' מסתפקים הרוב ומן א' המיעוט כמ"ש בסמוך ולפי מנהג רמ"א כתב בסדר מהר"מ הנ"ל ולפי ה"ה במעיינות ובארות נמי כותבים כולם:

(יג) כשר:    משמע לכ"ע כשר אף על גב בשינוי מקום עמידה הביא דעת הפוסלים שאני שינוי נהר שאינו אלא חשש שמא יאמרו שהיא עיר אחרת אף על גב בסמוך כתב בנהר שהוא חוץ לתחום אפי' בדיעבד יש פוסלים משום דהוי שינוי מתרץ בלבוש וכתב נהר שהוא חוץ לתחום לא שייך לומר דיתבא על נהר כי עיר הזאת אינה יושבת על הנהר ואז הוי שינוי העיר משא"כ כשיושבת על הנהר וכתב נהר אחר הוי שינוי הנהר וכשר:

(יד) חוץ לעיבור:    משמע תוך העיבור כותבים אפי' אם קצת תשמישו ממנו ועיין ב"י ובסדר גט מהר"מ כתב במעיין ובארות אפי' הם תוך העיבור אין כותבים אותם אא"כ מספקי' מהם כל תשמישי' וכן משמע בב"י מ"ד לפרש דברי מהרי"ק שהיה פוסל גט שנכתב בו על מי מעיינות אם רוב הסיפוק מן הבארות אפי' אם המעיין תוך העיר פסול ש"מ מעיינות ובארות ל"ד לנהר בזה גם משמע מלשון הב"י אם רוב תשמיש מא' הוי ככל תשמיש, וקצת תשמיש הוי כאלו לא מסתפקי' ממנו כלל לכן כתב בסדר מהר"מ אם הנהר תוך העיבור אפי' אין מסתפקים מנהר כלל כותבים אותו ובזה נהר עדיף מבארות ומעיין:

(טו) כל תשמישי העיר:    היינו משרה וכביסה וטחינה:
 

באר היטב

(ה) לכותבו:    הטעם שלא יאמרו עיר אחרת היא לכן כותבין הנהר אפי' לא הוחזק עוד עיר אחרת כזו מ"מ חיישי' ב"ש.

(ו) ופלוני:    אפילו אם הרוב מסתפקים מא' ומיעוט מהשני כותבים כולם וה"ה במעיינות ובארות נמי כותבים כולם אפי' אם הרוב מסתפקין מן מעיינות ומיעוט מן הבארות או להיפוך עיין ב"ש.

(ז) כשר:    משמע לכ"ע כשר אע"ג בשינוי מקום עמידה הביא דעת הפוסלים שאני נהר שאינו אלא חשש שמא יאמרו שהיא עיר אחרת עי' ב"ש.

(ח) פוסלין:    דלא שייך לומר דיתבא על נהר כי עיר הזאת אינה יושבת על הנהר. משא"כ כשיושבת על הנהר. רק ששינה שם הנהר כשר ב"ש.

(ט) לעיבור:    משמע תוך העיבור כותבים אפי' אם קצת תשמישו ממנו. ודוקא נהר. אבל במעיין ובארות אפי' הם תוך העיבור אין כותבים אותם אא"כ מספקים מהם כל תשמישי' ועיין ב"ש.

(י) העיר:    היינו משרה וכביסה וטחינה.

(יא) חוף הים:    אעפ"י שאינה יושבת על הים ממש אלא ישוב אותה העיר יושבת על חוף הים אין לחוש אם יכתבו דעל כיף ימא מותבא. וכן מצרים אינה יושבת על הנהר ממש וכותבין דעל נהר נילוס מותבא שהכוונה על הישוב הרדב"ז ח"א סימן מ"ד כנה"ג דף קמ"ט.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש