שולחן ערוך אבן העזר קכה טז
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קכה · טז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
לא יהא הכתב מעוקם ולא מבולבל, שמא תדמה אות לאות ונמצא הענין משתנה.
- הגה: רגלי ה"א וקו"ף שנוגעין, יש לפסול אפילו בדיעבד (תרומת הדשן סימן רל"ו ובפסקיו סימן מ"ה). מיהו, אם תינוק יכול לקרותו, יש מכשירין במקום עיגון (מהרי"ק שרש ע"א). ולכתחלה אסור להפריד בסכין, אלא יכתוב גט אחר (שם שרש צ"ח). ודוקא שלא במקום עיגון, אבל במקום הדחק שיש לחוש לעיגון, יתקן (סברת הרב) ועיין בארח חיים סימן ל"ב כיצד יתקן. ועיין סימן קכ"ו סעיף מ"ח. ואם צריך לתקן אותיות, כגון שלא נוגעין במקום שראוי ליגע או שהיו קצרים וצריך להאריכן, יתקנן קודם שיכתב "כדת משה וישראל" (בהגהות סדר גיטין בקבלה משם מהרי"ו כן מ"כ בשם מהר"ם מאור עינים), או לכל הפחות קודם החתימה (מהר"ם פדוואה). וצריך ליזהר שיגע כל מה שראוי ליגע, ושלא יגע מה שראוי שלא יגע, כספר תורה ותפלין ומזוזות (בסדר גיטין, וכן משמע בהגהות מרדכי דגיטין). ואם אינו נוגע מה שראוי ליגע, כגון יו"ד שאחורי הצדי"ק ויו"ד שבאל"ף וכיוצא בזה, יש אומרים דאפילו תינוק דלא חכים ולא טפש קורא אותו, פסול אפילו בדיעבד (בתרומת הדשן ובפסקיו סימן מ"ג). ויש אומרים דבמקום עיגון יש להכשיר בכי האי גוונא. ואם הוא בטופס הגט, אפילו בלא עיגון יש להקל (בית יוסף). כתב למ"ד אל"ף של ישראל ביחד, יש אומרים דכשר אם הוא בטופס (תשובת הרא"ש); ובמקום עיגון יש להקל. היה קוצו של יו"ד שעל האל"ף נוגע גם מלפניו כזה כשר (מ"כ בשם מהר"י מרפורק). נתפשטו האותיות מכח לחות הדיו שקורין גיפלאס"ן, עד שנראין כדבוקין ומכל מקום נראה שאין האותיות נוגעין, כשר (מ"כ בשם מהר"י ברי"ן):
מפרשים
חלקת מחוקק
(כב) יש לפסול אפי' בדיעבד: כלומר אפילו תינוק דלא חכים יכול לקרותו דכל שאין צורת האות עליו כמו שנמסרה למשה מסיני אין שם אות עליו:
(כג) יש מכשירין במקום עיגון: כלומר אם נותן הגט כך לאשה בלי הפרדת סכין ויש כאן עיגון אם נצריך גט אחר או אפי' להפריד בסכין אי אפשר כגון שנאבד הגט אז מכשירין במקום עיגון דמ"מ צורת האות עליו אף אם נוגע הרגל בגג:
(כד) אסור להפריד בסכין: כבר כתב זה לעיל סעיף ו' אפי' בנגיעה שאין להפריד וכן נפל בה טפת דיו אף שהאות ניכר פסק בסעיף ח' דאין לתקן מכ"ש כאן דנפסדת צורת האות:
(כה) שיש לחוש לעיגון יתקן: נראה אף דתינוק אין יכול לקרותו כלל או בטעות אחר אפי' טעות גדול כגון שינה שמו יכול למחוק מה שכתב בטעות ויכתוב מה שצריך לכתוב ואף שמדינא צריך לקיים למטה ולכתוב אות פלוני על המחק ועכשיו אין נוהגין לקיים שום מחק בגט וכמ"ש לקמן סעיף י"ט מ"מ נראה דבמקום עיגון/ כשר /הגט בלא קיום דהא מותר לכתוב על דבר שיוכל להזדייף על נייר מחוק כשנותן לה בעידי מסירה וא"כ כל הפסולי' משום חשש זיוף כשנותן לה בעידי מסירה כשר הגט במקום עיגון וכל החומרו' שנזכרו בסי' זה משום חשש זיוף אינו רק במקום שאין כאן עיגון ועיין לקמן סעיף כ"א:
(כו) ועיין סי' קנ"ד סעיף מ"ח: כצ"ל דשם כתב דאפי' בתורף יש להכשיר בעיגון:
(כז) או לכל הפחות קודם חתימה: אבל לאחר חתימה אין מועיל שום תיקון דבר הצריך תיקון כיון שנחתם בפסול וכ"כ לעיל סעיף ו' וכשמתקן צריך הסופר דוקא לתקן כי הוא שליח הבעל ולא לאחר:
(כח) יש להכשיר בכה"ג: כלומר בתינוק דלא חכים יכול לקרותו:
(כט) בטופס הגט אפי' בלא עיגון יש להקל: דלא גרע מחסרה כל האות דיש להכשיר בטופס כ"כ הב"י סי' קכ"ו:
(ל) דכשר אם הוא בטופס: הלשון מגומגם מאי אם דקאמר הא וישראל טופס הוא:
(לא) נוגע גם מלפניו כזה כשר: לא ידעתי טעם לקולא זו מאחר דבתפילין וס"ת פסול כמו שנתבאר באורח חיים סי' ל"ב סעיף י"ח ע"כ אין לסמוך לדעתי על קולא זו בלא עיגון:
בית שמואל
(כג) יש לפסול: אפילו בדיעבד כלומר אפילו אם תינוק דלא חכים יכול לקרותו דכל שאין צורת האות עליו כמו שנמסרה למשה בסיני אין שם אות עליו:
(כד) יש מכשירים וכו': תרי בבות כתב כאן א' אם כבר ניתן הגט בלי תיקון כשר במקום הדחק וא' איירי אם עדיין לא ניתן הגט מ"מ במקום דחק יתקן ויתן הגט כתב בתשובת מ"ב סימן נ"ב אפי' קודם החתימות א"י לתקן אא"כ במקום עיגון אף על גב בדבקות אותיות יכול לתקן קודם החתימות אפילו בלא עיגון כמ"ש לעיל שאני דיבוק ה"א וקוף שהוא תיקון בגוף אותיות אף על גב בתפילין יכול לגרד שאני גט כמ"ש בסמוך לכן אם אינו נוגע היודין שעל האלפין יכול לתקן בתפילין לובגט אסור לתקן וכן עיקר כמ"ש המ"ב דהא לדעת הרב רמ"א א"י לתקן אפילו דיבוק האותיות וכ"כ בסדר מהר"מ יש להכריע להקל בדיבוק אותיות אבל בדיבוק הההי"ן וקופי"ן אין להקל ולא כנ"ש דמיקל בזה ועיין סימן קכ"ו:
(כה) יתקנן קודם שיכתוב כדת משה וישראל: הטעם כתב בט"ז שלא יהיה מחוסר מעשה אחר גמר הכתיבה קודם הנתינה ויכול לתקן אפילו אינו שעת הדחק כיון דליכא תיקון כ"כ ול"ד לפירוד אותיות לכן יכול לתקן כאן כל זמן שלא חתמו העדים אם צוה הבעל או יתקן הסופר כמ"ש בסמוך:
(כו) בכה"ג: כבר כתבתי לדעת רמ"א דוקא בדיעבד ובמקו' הדחק כמ"ש בסמוך אם צריך לתקן כגון שלא נוגעים וכו' יתקן משמע אפילו בלא עיגון יתקן צ"ל דאיירי קודם חתימות העדים יכול לתקן אפילו בלא עיגון אבל לאחר החתימות אין תקנה אלא בדיעבד ובמקום עיגון וכ"כ בסדר מהר"מ דיבוק אותיות או נגיע' ההי"ן או קופי"ן ואפילו קודם החתימה אין לתקן אא"כ במקום עיגון ותיקון אבל אם אינו נוגע שפיר יש לתקן קודם החתימה אפילו בלא עיגון ועיין באורח חיים שם מבואר אם לא היו נוגעים היודין דינם שוה לתיקון אותיות דבוקים גם מבוא' שם אם כתב במקום צדי"ק נו"ן יו"ד גרע טפי:
(כז) אם הוא בטופס: כלומר לאפוקי אם שם הבעל ישראל אז הוי תורף ומ"ש בח"מ ל"ד וכן אם שני תיבות נקראים כתיבה א' בטופס כשר ובתורף פסול ד"מ:
(כח) היה קוצו של יוד: היינו כפיפה שבצד השמאל נוגע אבל היו"ד גופי' אין נוגע מ"ה מכשיר כאן ומ"ש באורח חיים סימן ל"ב דפסול היינו כשהיוד בעצם נוגע ולא כח"מ וכ"כ במ"א שם באורח חיים, ועיין בת"ה סימן ר"ל רל"ו בענין קוצו של יוד ויש ליזהר בזה ובסדר מהר"מ מחמיר בזה ע"ש:
(כט) שאין האותיות נוגעים: משמע אם האותיות נוגעים פסול אף על גב דנעשה אחר הכתיבה מחמת הלחות ועיין באורח חיים סי' ל"ב פסק שם אחר הכתיבה אירע שנפסק או שאינו מוקף גויל כשר וכאן משמע בגט פסול וצ"ל מ"ש שם כשר היינו אם אינו למטה מוקף גויל אבל אם אינו מוקף גויל בין אות לאות גרע טפי ופסול שם וכאן אפילו אם נעשה אחר הכתיבה ועיין שם בב"י תירץ שני תירוצים ולמ"ש פסק כחומרא של שני תירוצים ועיין בתשובת מ"ב סי' כ"ג כ"ד גם י"ל בל"א זה גיפלאסן גרע טפי דהוי כאלו נעשה מיד כן כיון דאינו ראוי להיות מוקף גויל ונ"מ אפילו אם הוא למטה אינו מוקף גויל פסול:
ט"ז - טורי זהב
קודם שיכתוב כדת משה וישראל נ"ל דהטעם שלא יהא מעשה בין כתיבה לנתינה וס"ל דהיינו אחר גמר הכתיבה וכתב בסדר גיטין דיכול לתקן באותיות שאין נוגעות כגון ראש אמצעי של שי"ן או רגל תי"ו שהסופר יתקן אפילו שלא בפני עדים ואפילו לאחר חתימת העדים:
היה קוצו של יו"ד של האל"ף נוגע גם מלפניו כזה כשר איני יודע טעם הכשר זה דהא פוסל הוא לענין תפילין כמ"ש בא"ח סי' ל"ב דאם נגע רגל האלף בגג האלף אי פני האלף בגג שתחתי' שפסול ולמה יהה כשר כאן טפי מרגל הא' שנגע למעלה. ובסדר גיטין מדמה אותם ג"כ להדדי דכתב לא יגע היוד שעל האלף ולא רגל הא' כו' וצ"ל דעכ"פ אינו מתיר אלא בנגיעת ראש שלה לחוד לא דבוק ממש ובדבוק ממש מהני תיקון ע"י קולמוס לעשות שם צורת היו"ד כנ"ל:
באר היטב
(כ) בדיעבד: כלומר אפי' תינוק דלא חכים יוכל לקרותו דכל שאין צורת האות עליו כמו שנמסרה למשה בסיני אין שם אות עליו. ח"מ ב"ש.
(כא) עיגון: כלומר אם כבר נתן הגט כן לאשה בלי הפרדת סכין ותיקון ויש כאן עגון אם נצרך גט אחר כשר במקום הדחק. ואם עדיין לא ניתן הגט מ"מ במקום דחק יתקן ויתן הגט ח"מ ב"ש. כתב בתשובת מ"ב סי' נ"ב אפילו קודם חתימת העדים אינו יוכל לתקן אא"כ במקום עיגון אע"ג דבדבקות האותיות יוכל לתקן קודם החתימות אפי' בלא עיגון כמ"ש לעיל שאני דיבוק ה"א וקוף שהוא תיקון בגוף אותיות עיין ב"ש.
(כב) יתקן: נראה אף דתינוק אין יוכל לקרותו כלל או בטעות אחר אפי' טעות גדול כגון שינה שמן יוכל למחוק מה שכתב בטעות ויכתוב מה שצריך לכתוב עיין לעיל ס"ק ט'.
(כג) סי' (קנ"ד) [קכ"ו] סעיף מ"ח: דשם כתב דאפי' בתורף יש להכשיר בעיגון.
(כד) כדמ"ו: הטעם שלא יהיה מחוסר מעשה אחר גמר הכתיבה קודם הנתינה. ויוכל לתקן אפילו אינו שעת הדחק כיון דליכא תיקון כ"כ ולא דמי לפירוד אותיות עיין ב"ש.
(כה) חתימה: אבל לאחר חתימה אין מועיל שום תיקון דבר הצריך תיקון כיון שנחתם בפסול. וכשמתקן צריך הסופר דוקא לתקן כי הוא שליח הבעל ולא אחר ח"מ.
(כו) בכה"ג: כלומר בתינוק דלא חכים יוכל לקרותו וזה איירי לאחר החתימה ממילא אין תקנה אלא בדיעבד ובמקום עיגון. אבל קודם חתימות העדים יתקן אפילו בלא עיגון כמ"ש רמ"א לפני זה אם צריך לתקן כגון שלא נוגעים וכו' יתקן. משמע אפילו בלא עיגון וכ"כ בסדר מהר"ם דיבוק אותיות או נגיעת הההי"ן או קופי"ן אפי' קודם החתימה אין לתקן אא"כ במקום עיגון. אבל אם אינו נוגע שפיר מה שראוי ליגע יש לתקן קודם החתימה אפי' בלא עיגון. ועיין באורח חיים סי' ל"ב שם מבואר אם לא היה נוגעין היודי"ן דינם שוה לתיקון אותיות דבוקות. גם מבואר שם אם כתב במקום צדי"ק נו"ן יו"ד גרע טפי עיין ב"ש.
(כז) עיגון: דלא גרע מחסרה כל האות דיש להכשיר בטופס כ"כ ב"י סי' קכ"ו. ח"מ.
(כח) בטופס: לאפוקי אם שם הבעל הוא ישראל אז הוי תורף ועיין ח"מ. וכן אם שני תיבות נקראים כתיבה אחת בטופס כשר בחורף פסול ד"מ.
(כט) של יו"ד: היינו כפופה שבצד השמאל נוגע אבל היו"ד גופה אינו נוגע מש"ה מכשיר כאן. אבל כשהיו"ד בעצם נוגע פסול ואין להכשיר בלא עיגון עיין ב"ש.