תרומת הדשן/א/רלו

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רלועריכה

שי"ן ועי"ן שבגט אם היודין שבתוכן אין נוגעין בהן וכן היו"ד שעל גבי האל"ף וכן היו"ד שבאחורי הצד"י אם אין נוגעים אבל כתובים הן כל כך בדבוק שהתינוק קורא האות יפה יש לפסול הגט בכה"ג או להכשירו:

תשובה יראה דלכאורה מוכח מתוך דברי הגאונים דיש לפסול אפילו בדיעבד דכתב בהגה"ה שבמיימון בהלכות תפילין וז"ל והנה מורי רבינו שי' פסל לי תפילין של אבא מורי ז"ל רק בשביל מקצת היודין שעל האלפי"ן ומקצת יודי"ן שבתוך השיני"ן ומקצת רגלי התוי"ן לא היו נוגעים בגוף האות וכתב לי דלא גרע מקוצו של יו"ד דאמרינן פרק הקומץ דמעכב ובעינן כתיבה תמה ושלימה ולא שבורה ופסוקה כדאמרינן וכתבתם כתיבה תמה ושלימה ותדע שעל מקצתה שאינם תמות תמהו חכמים והוצרכו לדורשו ע"כ. ובא"ז כתב לענין גיטין וז"ל וצריך לכתוב כתיבה גסה ולא משי"ט אפי' קוצו של יו"ד מעכב ע"כ והשתא כיון דקוצו של יו"ד מעכב בגט כל שכן הנהו חסרונות דלעיל כדכתב מהר"ם לעיל דלא גרע מקוצו של יו"ד אמנם כי דייקינן שפיר נוכל לומר דדוקא לעניין כתב שבתפילין פסלו הנהו חסרונות מטעם דמסיק מהר"ם דבעינא כתיבה תמה ושלימה ולא פסוקה ושבורה כדכתיב וכתבתם והא דכתב ולא גרע מקוצו של יו"ד ר"ל שאם תאמר כה"ג לא שבורה ופסוקה מיקרי לפי שאינו חסר אלא דבוק כל דהו אהא קאמר דלא גרע מקוצו של יו"ד דאינו נמי אלא חסרון כל דהו ואין זה דוחק מה שסירס מהר"ם את דבריו דכתב מתחילה שלא גרע מקוצו של יו"ד דאסוף דבריו קא סמיך אבל לעולם לעניין גט דלא בעי כתיבה תמה כדאיתא בהדיא בתוספות באשירי ומרדכי פ"ב דגיטין דמהאי טעמא מכשירין בגט אינו מוקף גויל אע"פ שפסול הוא במזוזות ותפילין היינו משום דבעינן התם כתיבה תמה אבל גבי גט אפי' קלף ודיו לא בעינן דכותבים על עלה של זית אפילו לדברי הפוסל התם בגט שאינו מוקף גויל אינו מטעם דבעינן כתיבה תמה אלא מטעם דמפרש התם דלא מיקרי אות דלא ידעינן היכן הוא כלה ומ"מ שפיר כתב א"ז דקוצו של יו"ד מעכב בגט דהא כ"ע מודו דלא מיקרי אות בלתי הקוץ ותדע דיש חילוק ע"כ בין קוצו של יו"ד לאינו מוקף גויל דבפ' הקומץ רבה אמתניתין דתנן לגבי תפילין ומזוזות דאפי' כתב אחד מעכב פריך בתלמודא פשיטא ומשני לא נצרכה אלא לקוצו של יו"ד ופריך הא נמי פשיטא ומסיק לא נצרכה אלא להא דאמר רב יודא כל אות שאינה מוקף גויל מד' רוחות פסולה הא קמן דקוצו של יו"ד פשיט טפי לעכב מאינו מוקף גויל. תו י"ל דמה שכתב א"ז דקוצו של יו"ד מעכב בגט רוצה לומר אליבא דפרש"י דסבר דהיינו רגל ימיני ואע"ג דהתוס' דוחין בפשיטות פרש"י משום דהוי פשוט דמעכב דלא מיקרי אות בלא רגל ימיני א"ז לא סבר דנידחין דברי רש"י דהא מייתי נמי פירושו לפסק הלכה בהלכות תפילין ומזוזות ובכה"ג ודאי מעכב בגט משום דדמי ליו"ד שנכתב מעשי"ט וקצת משמע הכי מדבריו דהא אכתב משי"ט כתב דאפילו קוצו של יו"ד מעכב אבל לעולם קוצו של יו"ד לפי' ר"ת דהיינו הכפופה קטנה שבצד שמאל אע"ג דמעכב בתפילין בגט לא מעכב משום דהאות נראה וניכר שפיר לכל בלתי אותו קוץ מקוצו של יו"ד רוצה לומר קוץ דפירש ר"ת אבל קוץ דפירש רש"י פשיטא דראוי יותר לפסול מאותיות שאינם נוגעים אמנם מדברי אשירי סוף גיטין בסדר כתיבת הגט ונתינתו משמע דיש לפסול אותיות שאינם נוגעים כמו שאילתינו דלעיל שכתב וז"ל ויזהר שירחיק רגל הה"א דלמהך דלא לשמע למהך כי חוכא ובכל רגלי הה"א צריך להרחיק כדאיתא פ' הקומץ מאי טעמא תליא לכרעיה דה"א אלא בה"א דלמהך צריך ליזהר יותר פי' שירחיקנו היטב משמע דאם לא הרחיק כלל שאר ההי"ן פסול דהא איהו כתב בשם רמב"ם דאם לא הרחיק בה"א דלמהך פסול וכן לדעת רב האי ובעל העיטור אי אתי בעל ומערער וא"כ מי דחקו לאשירי לפרש שצריך להרחיק ה"א דלמהך טפי נימא דתלמודא נקטינן טפי משאר הה"א משום דבדידיה פסול אפילו בדיעבד אע"כ סבר דבשאר הה"א נמי אם לא הרחיק כלל פסול אלמא פוסל אשירי אם הדביק מה שצריך להרחיק כמו בתפילין ה"ה אם לא הדביק מה שצריך להדביק דמ"ש וצ"ע בתוס' פרק המגרש דכתבו שאם לא הרחיק כרעיה דה"א דלמהך יותר משאר ההיהי"ן כשר בדיעבד ומ"מ נראה דאין להקל כלל ואעפ"כ כמדומה לי שלא נהגו בקוצו של יו"ד לפי פי' ר"ת בגט נ"ל הדיו"ט ממ"ש כההיא דלעיל סימן ר"ל וצ"ע: